המצב הדתי בכיתה מפריע לי

שלום יקרה.
אכן בעיה קשה תארת.
יישר כח גדול על האכפתיות גם מהנושא וגם מהחברות! קצת קשה לי לענות כי חסרים לי הרבה פרטים משמעותיים, כמו- באיזה כיתה אתן? האם אלו רק פליטות פה או שזו הרמה הדתית של הבנות? איפה הבית ספר בכל הסיפור?מאיזה בתים הם מגיעות?ועוד ועוד פרטים שנותנים תמונה הרבה יותר רחבה ומאפשרים עזרה הרבה יותר ספציפית.
אני אנסה לכתוב מה שעולה לי ממה שכתבת, ואם תרצי להרחיב ולפנות אלי שוב- בשמחה!
דבר ראשון אני ממש ממש ממליצה לפנות למישהו מבית ספר. למחנכת, למנהלת, ליועצת, למישהו שמכיר את הבנות ואת הכיתה ויש לו גם השפעה עליהן. אני מציעה גם שלא רק את תפני אליהן אלא כמה בנות שהעניין מפריע להן.
דבר שני, צריכה להכנס לתמונה המשמעת, ואת זה את כחברה לא יכולה לעשות.
אינני יודעת באיזו כיתה את. אם זה י"ב, אז עוד מעט נכנסת תקופת תהבגרויות ומצב כיתתי לא יהיה עוד הרבה.. על כן כדאי להכניס את זה רק בקטע המשמעתי ולחכות בסבלנות עד סוף שנה. אם זה י"א, אז כדאי ללכת גם על הצד המשמעתי וגם על הצד הערכי של- למה זה לא טוב?
בשאלתך כתבת "כי אני יודעת שאפשר להחזיר אותן בתשובה". אני בטוחה שכל אחד יכול לחזור בתשובה. אבל תשובה צריכה לבוא מתוך הבן אדם, מתוך רצון שלו. נכון הרבה מהחוזרים בתשובה מישהו או משהו חיצוני עוררו בהם את זה אבל זה בא מתוכם, מתוך הכרה פנימית שלהם. על כן, אינני בטוחה שהמקום שלך הוא להחזירם בתשובה. המקום שלך הוא יותר הדוגמא האישית.לדעתי המקום שלך הוא בדוגמא של- הנה, אפשר להצחיק בלי לקלל, ואפשר לדבר בכיף ובסבבה בלי לנבל את הפה ולהדגים כל מיני דברים מגעילים.
הבנתי ממך שיש קבוצה של בנות שהעניין מפריע להן. כנסי את אותן בנות ותתחברו יחד. יחד תיצרו קבוצה אחרת בכיתה. קבוצה שמדברת אחרת, שמתנהגת אחרת, קבוצה הרבה יותר דומיננטית שמשפיעה על הכיתה לטובה. אני לא אומרת להרחיק את אותן בנות מכל וכל, אלא להרחיק את ההתנהגות הזאת. להראות להן בדרך ישירה ועקיפה שכך לא מתנהגים, ושאתן לא רוצות את זה. אם הן מתחילות לדבר ככה ובהפגנתיוית 10 בנות יקומו ויצאו מהכיתה זה יהיה הרבה יותר משמעותי. אם הן יכנסו לכיתה ויראו שלטים שרומזים על חוסר רצון בדיבור כזה, זה הרבה יותר משמעותי. אם יכתבו להן מכתבים אישים על ידי החברות שלהן שהן נפגעות מהדיבור הזה ושלא נעים להן מזה זה יהיה הרבה יותר משמעותי. ללכת איתן בכיון הרגש. בכיון של- אנחנו רוצות להיות חברות שלכן, אנחנו אוהבות אתכן, אבל מאוד קשה לנו להתחבר אליכן כשככה אתן מדברות ומתנהגות.
חשוב מאוד!! לא לבוא בכיון שתלטני ומתנשא, וגם לא להתנפל עליהן כולן! לבוא מכיוון חברי, מכיוון באמת אוהב ודואג, ולהראות להן את הדברים דרך הרגש בצורה סמויה ולפעמים בצורה גלויה אך משמעותית.
חוץ מזה כמו שציינתי בהתחלה, אני מאוד חושבת שמחנכת הכיתה צריכה להכנס לתמונה. היא צריכה לדבר על הנושא, לקחת את הבנות לשיחה, להכניס לכיתה נורמה של-ככה לא מדברים וכו´.
זה מה שעולה לי בנתיים.
אם תרצי להרחיב בנושא ו/או לשאול שאלה בנושא זה או אחר- בשמחה רבה!
אשמח לשמוע בהמשך איך התקדמו העניינים.
ב"הצלחה רבה!
אור וטוב,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il

אני מוסיפה לך כאן קישור שגם עוסק בנושא בצורה דומה, אם תרצי לעיין בו: https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=81750 -האם לעבור אולפנא בגלל מצב דתי.