שאלה
לכבוד הרב שלום,
הקדמה:
יש דרשות/לימודים בגמרא הנראים קשים מאד.
לדוגמא סוג של דרשות: כתוב מילה בפסוק זה ואותה מילה בפסוק אחר ומכן מסיקה הגמרא מסקנה מרחיקת לכת לגבי דין מסוים.
או דוגמא ספציפית: לימוד הגמרא מהו אתרוג, "פרי הדר משנה לשנה", "פרי שטעם עצו ופריו שווים". הרי למען האמת ניתן למצוא הרבה פירות העונים על הקרטריונים המובאים בגמרא שם ולאו דווקא אתרוג.
בזמנו שמעתי תשובה על כך והיא: שמראש היתה לחז"ל מסורת על כך שזהו פרי האתרוג וכל הלימוד בתלמוד הינו אסמכתא, וכן בשאר הדוגמאות. המסקנה הסופית והדין בעצם כבר היו ידועים מהמסורת והלימוד בא למצא אסמכתאות מהכתובים (לחיזוק או לזיכרון העיניין).
בדומה כתב הרמבם בהקדמה למשנה שכל הלכה שנתנה למרע"ה נתנה עם הפירוש המעשי איך לקיימה, ולכן שכתוב בתורה פרי עץ הדר כולם ידוע כבר ממתן תורה שזהו האתרוג, או שכתוב סוכות כולם ידעו מהי סוכה וממה מותר לעשותה.
שאלתי: האם באמת קיימת מסורת כזו והאם באמת ניתן לסמוך עליה? הרי אנו רואים בתנך שהמסורת נותקה, עם ישראל לא קיים תקופות ארוכות מאד את דברי התורה אם כן איך ניתן לומר שנשארה המסורת לאורך כל הדורות ועד לתקופת התלמוד?
לדוגמה שני מקורות:
1. מלכים ב, כב, יג: מציאת ספר התורה ע"י המלך במצב רוחני שלא הוא ולא כל עוזריו ידעו על קיומו של "הספר" או על תוכנו כנאמר: "לכו דרשו את ה` בעדי...על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב...ויצו המלך את כל העם לאמור עשו פסח...כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים...וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה" !!! ומדובר על פסח (מצווה דאורתיא) ולא על איזה חומרא או מנהג!
2. עזרא ח, יד: "וימצאו כתוב בתורה...אשר ישבו בנ"י בסוכות בחג בחודש השביעי...כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא..." כאן מדובר על סוכות - איך אפשר לומר שיש מסורת מהו אתרוג שמאות שנים לא ידעו כלל ולא חגגו את חג הסוכות ?!!!
3. בנוסף העם היה שטוף כולו בעבודה זרה מכל סוג וצורה תקופות ארוכות ולא קיים מצוות.
4. הגלויות הארוכות הגזירות uהפרעות שהעם עבר במשך אלפי שנים.
אם כן נשאלת השאלה:
1. איך אפשר לסמוך כל כך על המסורת כאשר די ברור שמאות שנים (תקופת יהושוע שופטים מלכים) העם היה מנותק ממנה ומהדברים הבסיסים והעקריים כמו פסח וסוכות?
2. מי חידש את הכל? לכאורה עזרא חידש את כל היהדות
תשובה
שלום רב,
אכן מה שציינת לגבי המסורת זו דעת הרמב"ם והדוגמה היא דוגמתו. הכל יוצא מכך שקשה ללמוד ממש מפרי עץ הדר שזהו דווקא אתרוג. ויש גם גישות אחרות, הסוברות שיש דברים שמתחדשים על ידי חכמים והם הופכים לתורה, כמובן שחובה לומר שהלק הארי של התורה נמשך במסורת, ולשאלותיך פשוט אשיב כי עצם הקיום של כתבי הקודש והקשר ביניהם מראה כי למרות הע"ז ולמרות החלקים המרובים של העם שלא הלכו בדרך ה' היו יחידים ששמרו על הגחלת. הרצף בכתבי הקודש מורה כי יש גם רצף של מסורת המועברת. יש דוגמא למסורת בע"פ בשני ימי ר"ח בימי דוד ויהונתן.
לגבי חגים שלא עשו מימי, מדובר על אירוע עוצמי שלא היה כמוהו, אבל בכל זאת היו מקיימים אותו.
עדיין מן הסתם שהיו דינים ששכחום וחזרו ויסדום בכוח הנבואה או על ידי מסורת שהייתה אצל יחידים. לדורנו קשה להבין את וחה של ההעברה מדור לדור כי אנחנו דור של תהפוכות ושל שינויים, אבל בדורות קדומים שהעולם היה יציב וקבוע, ההעברה היתה חזקה ועוצמתית יותר.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם