המון לחץ

שלום לך נערה יקרה!
המצב בו את נתונה הוא אכן לא פשוט. חבל שלא ציינת באיזו כתה את, אבל לא נורא. סתם תדעי לפעמים הבאות שזה מקל במתן התשובה – כך גם יודעים באיזו רמה לענות (יש קצת הבדל בין ט´ ל- י"ב...) וגם בשאלה כמו שלך – האם לעזוב – זה משנה אם רק השנה התחלת או את כבר באמצע או בסוף.
לדעתי לא כדאי לעזוב אולפנא בגלל לחץ לימודי. יש מקומות בהם יש כתה מקצועית שיש להם בגרות מיוחדת, או כתת מב"ר שזה ראשי תיבות של מסלול בגרות רגיל, אבל עושים את מינימום היחידות הנדרש.
שווה לנסות לדבר עם המחנכת ולהסביר לה שממש קשה לך, ואז אולי לערוך יחד איתה מערכת מיוחדת עבורך. למשל לא ללמוד מקצועות שהם לא ממש לבגרות. אל תחליטי מראש שאת מוותרת על בגרות, חבל. אמנם זה סך-הכל נייר וזה לא קדוש, אבל בלעדיו לא תוכלי להמשיך ללימודים גבוהים. גם ללימודי תנ"ך וארץ-ישראל (מה שאני למדתי – מומלץ בחום!) צריך בגרות. ומי שאין לה צריכה לבזבז שנה מהחיים כדי להשלים מה שלא עשתה בתקופת התיכון. רק אם אי-אפשר בכלל אז לא עושים בגרות, אבל לא מוותרים מראש. שווה להתאמץ ולדעת שזה מאחורייך.
כתבת שאת עושה בייביסיטרים. כשהיינו באולפנא היתה לי חברה שהתקשתה במתמטיקה ועשתה בייביסיטרים. בתמורה לבייביסיטר היא קיבלה מאותה משפחה שיעורים פרטיים. על כל שלוש שעות למשל שיעור אחד, וככה כולם נהנו.
אם אין לך את האפשרות הזו – אז המלצתי היא להשקיע את הזמן כרגע לא בלהרוויח כסף אלא בלימודים. גם ככה זה לא פשוט לך. כסף בא וכסף הולך, אבל אם תצליחי בבגרויות זה יפתח לך פתח למקצוע ואז תוכלי להתפרנס בכבוד. לכן שווה עכשיו לא להרוויח כסף אלא להרוויח בגרות, ואת הכסף להשלים בעתיד.
בקשר לאחותך – יפה שאת לוקחת אחריות עליה, אבל ברוך ה´ יש לה הורים. את לא יכולה להעמיס על עצמך בזמן הקצר שאת בבית גם זמן לעצמך – לנשום, לאכול, להכין שיעורי בית, גם זמן לאחותך, גם לעשות בייביסיטר וגם לעזור להורים. צריך איזון! אחרת את עלולה חס וחלילה לקרוס! את עייפה וקשה לך להתרכז. ההורים שלך יכולים לקחת בתשלום מישהי אחרת שתעזור להם. לך עכשיו יש משימה עיקרית, והיא לשמור את הראש מעל המים בכל הנושא הלימודי. זה האתגר שלך בתקופה הזו. אם תתפרשי על יותר מידי דברים בסוף את עלולה לא להצליח בכלום ולהיות מאוכזבת מעצמך.
ההורים שלך בוודאי יודעים את מצבך הלימודי (ואם הם לא יודעים אז עכשיו זו הזדמנות מצויינת להגיד להם) והם יבינו שאת פחות עוזרת כי את חייבת להשקיע בלימודים. אל תעזבי לגמרי את העזרה להם, אבל תורידי מינון. חשוב עדיין לעזור להם – בשבילך ובשבילם – אבל שזה לא יהיה עיקר העיסוק שלך בשעות אחר-הצהריים.
ועוד "טיפ" קטן בענייני חינוך: החינוך הכי טוב הוא דרך דוגמא אישית. לא יעזור כל הלימוד שלך עם אחותך אם היא לא תראה אותך בעצמך יושבת ולומדת. אם היא תראה אותך היא תפנים עד כמה זה חשוב. זה יהיה החינוך הכי טוב עבורה.
אם באמת תיישמי את כל מה שכתבנו כאן אז יש לך הרבה יותר זמן פתאום. באולפנא את נכנסת רק לחלק מהשיעורים ובחלונות את לומדת ומשלימה פערים. אחרי הצהריים את חוזרת הביתה ואין לך כמעט כלום על הראש. זה לא אומר שכל הזמן רק תשבי ותחרשי, אבל כדאי להשקיע מאמץ בתקופה הזו ולחסוך הרבה זמן וכסף בעתיד.
בהצלחה רבה לך! אשמח לשמוע ממך אם מתקדם משהו וגם בכללי מה שלומך.
הרבה אור ושמחה,
מוריה,
morionet6@gmail.com