המדינה והמלוכה

שלום

עקרונית, מלך הוא לא רק סגנון מלוכני, אלא ממש אדם יחיד המולך על האומה ונמשח בשמן ע"י נביא.
לכן לקיום המצווה בשלמות אנו מצווים להמליך מלך אחד, המקובל על רוב האומה, ומקובל על חכמי ישראל. ואם נזכה, גם משוח בשמן המשחה.

אך מרן הרב קוק זצ"ל ביאר שגם שלטון נבחרי ציבור בישראל יש בו מימד של מצוות מלך, שהרי יש כאן שלטון מכריע ישראלי, המגובה ע"י האומה.

לגבי השאלה עד כמה יש כאן מימוש מצוות מלך, נראה שזה אינו מספיק כדי 'לצאת ידי חובה' לגמרי, אך זו כן מצווה. (כמובן זו מצווה נפרדת מכיבוש א"י שהיא גם ללא קשר למלך, ותלויה בכיבוש כלל ישראל את הארץ).

מבחינה אמונית, הצד הממלכתי בישראל מתגלה כיום בצורה גדולה וחזקה בממשל הישראלי, ויש בזה קידוש השם גדול שבניו של רבונו של עולם מנהלים ממלכה בארץ השם.

הממשלה שלנו נבחרה ע"י רוב האומה בארץ ישראל, ויש לה תוקף חלקי הלכתי של מלוכה, וכן תוקף הלכתי גמור של תקנות ציבור מחייבות את הדרים במדינה.

רוב מכריע של החלטות הכנסת הן החלטות טובות וישרות, בכיוון התורה, המחזקות את יישוב א"י ע"י עם ישראל, ודואגות לחיזוק החלשים, ריבוי החינוך לדרך ארץ, אכיפת סדר ציבורי וכו'.

אשרינו שזכינו למדינה כמו שלנו.
יש בעיות לא קטנות, אך הן בטלות בשישים לעומת האור הגדול, ומתוך אופטימיות ושמחה יש להתמודד עם הבעיות.

כידוע, תלמידי אברהם הם עם עין טובה, ותלמידי בלעם עם עין רעה.

כל טוב