הלכתי לאיבוד, הנפש שלי ריקה

שלום יקירתי.
קודם כל אני מבקשת להמליץ לך להתקשר אלינו ולדבר בטלפון עם אחד מן החברים המקשיבים (את יכולה לדבר גם עם בחורה עם תרצי. הטל' שלנו: 026518388). נושאים כאלו אין כמו שיחה אישית מלב אל לב. ישנם דברים שכמה שנשתדל, לא יעברו בדף הכתוב.
אני גם מציעה שתקראי הרבה מהשו"תים באתר שעוסקים בסוגיות אמוניות שנוצרו סביב ההתנתקות.

תראי, לכולנו יש תקופות חלשות יותר. תקופות שבהן אנו עומדים יותר במבחן. התקופה שאת עוברת מבלבלת מאוד : סיימת שירות לאומי, את עומדת בצומת דרכים , קשה להחליט לאן פניך מועדות, תקופה קשה עוברת על עם ישראל, והקושי הוא הגיוני ומתקבל על הדעת.
בתקופות האלה לדעתי יותר חשוב להעמיק: ללמוד, לשאול, ללכת לשיעורים, לקרוא, לבקש תשובות- בדיוק מה שאת עושה כעת. לשוחח על הקושי, על מה שמפריע. בתקופות הקשות הדברים יותר בוערים, יותר מטרידים.
אני מאמינה שכשדרכך תהיה לך נהירה יותר, כשעם ישראל יתחזק מהמכה שניחתה עליו- הדברים יתבהרו.
אני די בטוחה שאת לא מוצאת בזה נחמת אמת- כי עכשיו את מבולבלת וכועסת. אבל אלו לא דברים שיש להם פתרון קסם ותשובות מיידיות.
אני מציעה ליצור לעצמך פורום של אנשים איתם תוכלי לדבר על הדברים: חברות, אמא , חונכת של השירות הלאומי, רב , רבנית, אנחנו כמובן.
השאלות שכתבת והסוגיות שאת מתעסקת בהן הן כלליות וצריך לפרוט אותן לפרטים - כדי לתת מענה מדויק על כל דבר.
נפשך התעייפה ואין לך כוח ועליך למצוא את המשאבים לינוק מהם כוח, כדי לא ליפול: שיעורים, סמינרים, ספרים...
אני בטוחה שאת לא ריקה. אולי יותר קשה לך למצוא תשובות כרגע- אבל אינך ריקה, יקירתי.
יש לך עוד המון לקבל ולתת לעולם.
אנחנו- כאן בשבילך
שלומציון