שאלה
רציתי לדעת מה הן ההלכות כאשר יש התנגשות בין תורה ותפילה. לדוגמא, כאשר צריך לקצר בתפילה, כדי להכנס לשיעור תורה.
ובכלל - על הבדלים בין בית כנסת לבית מדרש ועוד.
אשמח למקורות מפורטים- גם ראשונים ואחרונים וזמננו.
תודה
תשובה
בע"ה
שלום רב,
עקרונית - "זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד". לא צריכה להיות התנגשות.תפילה לא יותר חשובה מלימוד תורה ולימוד תורה לא יותר חשוב מתפילה.
אם אתה מתפלל ובגלל שאתה מאריך לא יתקיים השיעור כי אתה המלמד או שבלעדיך אין אנשים לשיעור, אז תפסיק אחרי "ובא לציון" ותמשיך אחרי השיעור.
בבית מדרש מותר לאכול ולשתות, ובבית כנסת - אסור. אבל זה כאשר המבנה הוקדש כבית כנסת, מה שאין כמעט בזמנינו אלא בדרך כלל כל בתי הכנסת הם גם בתי מדרש, ולהיפך, כך שלא נוהגים בקדושה חמורה.
עיין בהלכות בית הכנסת בשו"ע סימנים קנג' וקנד' כמדומני, ובפוסקים האחרונים. יש כמובן גם בספרי סיכום ומאמרים שנכתבו בענין ,צריך לחפש בקובצי מאמרים ובספריות.
בברכה, אליעזר