שאלה
בס"ד
שלום וברכה כבוד הרב,
היום מישהו הפנה את תשומת ליבי והבנתי שאני עושה משהו ופשוט מתוך הרגל שוכחים לפעמים את הטעם האמיתי, את הסיבה למעשה.
ולאחר מכאן לא יודעים איך להסביר למישהו אחר למה עושים זאת.
אז שאלתי היא, מה הבדל בין נטילת ידים רגילה לבין נטילה לסירוגין?
הבנתי מאותו מישהו שאת הסירוגין עושים לפני "אשר יצר" ואת הנטילה 3 לימין 3 לשמאל עושים לפני "המוציא".. האם זה הנוהל?
כי אני זוכרת שבעבר שאלתי על כך, ואמרו לי כל עוד אני יודעת שנטילת Y היא נטילת כזו, ונטילה X היא נטילה כזו, אז זה בסדר. העיקר לעשות את ההפרדה. אז מה באמת נכון?
ובנוסף, מה הטעם מאחורי נטילת ידים לפני "המוציא"..האם זה נכון הסיפור עם המלח על הכהנים? עליי לדעת את זה? אשמח לשמוע פירוט על הטעם הזה. ואני בגדול ברור לי שנטילת ידים הטעם העיקרי -הוא טהרה לפני עשית ואמירת משהו קודש.
שוב, תודה רבה מראש!
תשובה
שלום וברכה!
בואי נעשה קצת סדר.
רק נטילת ידיים של הבוקר כאשר קמים עושים לסירוגין והטעם לקח היא רוח ראה השורה על הידיים לאחר שינת לילה. ומבואר בגמרא שהיא לא עוברת עד שישטפו אותה ג' פעמים בצורה כפי שאנו עושים.
לאחר שירותים לא צריך לעשות נטילת ידיים כלל, אלא די בשטיפת ידיים ללא כלי.
לפני האוכל נוטלים ידיים כדי לטהר ידיים טרם מגע עם הלחם כדי שלא לגעת בטעות בטהרות כאשר ידך טמאות. אע"פ שהיום אין טהרות, אנו ממשיכים ע"פ גזרת חכמים. לכן אין צורך בנטילה לסירוגין, אלא ההפך הוא הנכון, הרי צריך להוריד טומאה. לכן שופכים על היד כדי להעביר את הטומאה ועוד פעם שופכים כדי להוריד את המים הראשונים שנגעו ביד ונטמאו בגלל זה. מכאן עקרונית די לעשות פעמיים שפיכת המים בנטילת ידיים שלפני ברכת "המוציא".
המלח שהזכרת לא קשור לנטילת ידיים של שחרית או של הסעודה, אלא דווקא למים אחרונים שלאחר הסעודה. פעם היו משתמשים במלח סדומית מאד מסוכן אם תגיע לעיניים. בסעודה היו מטבילים את הפת במלח סדומית והוא היה נשאר על הידיים, לכן בסוף הסעודה היו שוטפים ידיים. זהו הטעם של מים אחרונים. כיוון והיום אין מלח סדומית רבים כבר לא מקפידים על מים אחרונים.
פסח כשר ושמח,
חיים בריסק