שאלה
שלום.
בשו"ע יו"ד רס"ב, ד, כתוב שנולד בין השמשות מלים לפי יום המחרת. בש"ך ס"ק ז, מפנה לסי' רס"ו, שם המחבר כותב שביה"ש זה מהשקיעה עד סמוך לחשיכה (לפי הש"ך שם). שוב ברס"ב בסעיף ו', אם הוציא התינוק ראשו מהפרוזדור ולאחר זמן מה נראו כוכבים בינוניים, הולכים לפי ראות עיני הנוכחים לגבי השיהוי, ואם נראה להם שהיה יום, מלים לפי היום המוקדם. השאלה, מה מקום יש פה לראות עיניהם? הרי שקיעה זה דבר ידוע וברור ומשמע שזה בודאי היה אחרי שקיעה רק לפני שיצאו כוכבים, אם כן זה בין השמשות. אז למה לא מלים לפי יום המחרת?
תודה רבה!
תשובה
שלום,
רס"ב סעיף ו´, עוסק במקרה מיוחד, בו לא שמו לב בדיוק מתי היתה הלידה, ולאחר מספר דקות ראו כוכבים בינוניים.
נקודת הזמן בה נראו הכוכבים הבינוניים, ידועה.
לא ידוע כמה דקות חלפו בין הלידה לבין נקודת הזמן של הכוכבים הבינוניים.
כאן, כותב המחבר, שסומכים על הקביעה שלהם, כמה זמן עבר בין זה לזה. אם לפי דעתם של הנוכחים עבר זמן כזה, שאם מורידים אותו מנקודת הזמן של הכוכבים הבינוניים, נגיע לזמן שהוא לפני שקיעה, סומכים על כך. גם אם הדבר היה בצאת שבת, שמשמעותו, מילה בשבת.
לדוגמא: בתקופה זו, אם בשעה 20:00 התינוק כבר היה בחוץ, ולפי השערתם עברו יותר מ-10 דקות מהלידה עד שעה 20:00, א"כ הוא נולד לפני 19:50, כלומר לפני שקיעה. שלום,
רס"ב סעיף ו´, עוסק במקרה מיוחד, בו לא שמו לב בדיוק מתי היתה הלידה, ולאחר מספר דקות ראו כוכבים בינוניים.
נקודת הזמן בה נראו הכוכבים הבינוניים, ידועה.
לא ידוע כמה דקות חלפו בין הלידה לבין נקודת הזמן של הכוכבים הבינוניים.
כאן, כותב המחבר, שסומכים על הקביעה שלהם, כמה זמן עבר בין זה לזה. אם לפי דעתם של הנוכחים עבר זמן כזה, שאם מורידים אותו מנקודת הזמן של הכוכבים הבינוניים, נגיע לזמן שהוא לפני שקיעה, סומכים על כך. גם אם הדבר היה בצאת שבת, שמשמעותו, מילה בשבת.
לדוגמא: בתקופה זו, אם בשעה 20:00 התינוק כבר היה בחוץ, ולפי השערתם עברו יותר מ-10 דקות מהלידה עד שעה 20:00, א"כ הוא נולד לפני 19:50, כלומר לפני שקיעה.
הרב אליקים לבנון שליט"א
www.yelm.co.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם