הלכה

בס"ד

שלום וברכת ד'

1. צריך להקנות את הכלים לגוי, אפשר לעשות זאת בשטר או כסף ולמרות שהלכתית צריך קניין הגבהה ומשיכה מכיוון שהיום נוהגים למכור כך וא"כ הרי זה כסיטומתא שקונה. ולכן צריך פעולה קניינית עם עדים.
2. אמנם במשניות יש מספר מבחנים כיצד אדם יש לו נאמנות, ועיין ברמב"ם (הל' מעשר פ"י ה"א-ה"ב) שחילק בין מי שמקבל עליו דברי חברות ובין ת"ח שהוא נאמן לעולם, וכתב ערוה"ש (סי' קי ס"ו) שכל שאינו ע"ה הרי הוא בחזקת ת"ח, ובלבד שיהיה לו יראת שמים, ות"ח שאין בו יראת שמים איננו ת"ח, אבל סתם ת"ח הוא ירא שמים.
על כן מי שיושב ועוסק בתורה ומכיר במצוות התלויות בארץ הרי זה בחזקת ת"ח שנאמן, אבל סתם אדם שלא מקבל חברות איננו בחזקת ת"ח. אלא א"כ ידוע שהוא קונה רק ממקומות שמעשרים היטב, ואז הפירות שלו אין עליהם חזקת איסור ולכן הוא נאמן עליהם. אמנם כבר אמרנו מספר פעמים שעדיף לחזור ולהפריש בבית.
3. לשלוח להם את שווי הפצוי ושיעשו בזה כרצונם. אם אינך יכול לשלוח אז תעשה צרכי רבים ומעט תשובה יש גם בזה.
4. יש כלי חרס שהם רק חרס, ויש כלים שהם מצופים גלזוריט, אם אינך יודע להבחין ביניהם כדאי לטבול בלא ברכה.


בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון