שאלה
שלום.
כתוב בהלכה שלכתחילה יש לאכול את האפיקומן עד חצות. "ואם לא הספיק יכול לאכול אחרי חצות" (מקראי קודש - פסח)
במקרים מסויימים כדי להספיק לאכול אפיקומן לפני חצות ממהרים לסיים את ההגדה והארוחה, והרי מצוות אפיקומן זכר לקורבן פסח היא מדרבנן ומצוות "והגדת לבנך" היא מדאורייתא, "וכל המרבה הרי זה משובח". במקומות רבים עוסקים בסיפור יציאת מצרים רק ב"מגיד" ובד"כ לא ממשיכים בזה אחרי הארוחה. יש כאן מצווה דאורייתא שמצתמצמת ולא מתקיימת במלואה בגלל מצווה דרבנן. אני באמת לא יודע אם ניתן לדרג כך את המצוות אבל האם יש אפשרות להחליט מראש להאריך בסיפור יציאת מצרים ולא לחשוש שיעבור חצות הלילה? אחרת, נשב בליל הסדר עם היד על השעון ונמדוד את זמן סיפור יציאת מצרים כדי שלא יעבור חצות לפני אכילת האפיקומן.
חג כשר ושמח.
תשובה
עמית שלום,
מצוות ההגדה דאורייתא,אולם "כל המרבה לספר וכו',זה דרבנן.
בברכה וכל טוב
שמואל זעפרני