שאלה
שלום כבוד הרב.
התחתנתי לפני כחודש ב"ה
האשה ממוצא תמני ואנוכי ממוצא מרוקאי
אז המנהגים שלנו שונים (היא אוכלת אורז ואני לא, היא דיברה/נהגה לדבר בין נטילת ידיים ללחם ואני לא וכו').
עכשיו הם (המשפחה שלה) אומרים שאני יכול להתיר לה לנהוג כפי שהייתה רגילה כשהיא נמצאת בבית אביה, בעוד שאני חושב (וגם אבא שלי אמר) שאנני יכול לעשות זאת שהרי היא כבר נשואה לי ועל כן היא לוקחת את המנהג שלי.
רציתי לשאול מה דעתך בעניין?
תודה רבה.
תשובה
שלום לך.
לא כדאי לך לשאול אותי בנושא הזה...
את ילדיכם שניכם צריכים לחנך כמנהג אבותיך, אך בקשר לרעייתך, אני חושב שרעייתך יכולה להמשיך ולנהוג כמנהג אביה.
לדעתי, החשיבה שהאשה צריכה לנהוג כמנהגי בעלה, מונעת מאותו השורש הקובע, שאלמנה שהתחתנה עם בעל חדש לא תעלה לקבר בעלה הראשון, כי זה נותן תחושה לא טובה לבעלה הנוכחי, שליבה עדיין עם בעלה הקודם.
האם באמת זו בעיה שרעיתך תנהג כנהגי בית אביה? לא נראה לי. אז למה חשוב כל כך שהיא תשנה את מנהגיה? כדי שאתה תרגיש טוב יותר, שאתה תרגיש שהיא "איתך". אבל אם אתה מבין שהיא "איתך" גם אם היא נוהגת כמנהגי אביה, אז היא יכולה להמשיך ולנהוג כמנהגי אביה, וזה לא צריך להפריע לך.
אני גם חושב שיש הבדל בין מנהג למנהג. לדוגמא- דיבור בין נטילת ידים לברכת "המוציא", אין מנהג ליהודי תימן המחייב דיבור בין הנטילה לברכה. אלא שהם נהגו, שאם יש משהו לומר- אפשר לומר. אז לא נורא בכלל אם היא לא תדבר בין הנטילה לברכה. מה אכפת למשפחתה שהיא לא תדבר בין הנטילה לברכה?
לגבי אכילת אורז בפסח- בביתכם ברור שהיא לא תבשל אורז. אבל אם אתם בבית הוריה, מה יקרה אם היא תאכל אורז?...
לגבי נוסח התפילה- אני לא חושב שאשה צריכה לשנות את נוסח תפילתה לפי נוסח תפילת אבי בעלה (ידוע לי שרבנים גדולים הורו שאשה כן תשנה את נוסח תפילתה לפי נוסח בעלה)
אני מכיר זוג, שהבעל מכריח את אשתו לאכול אורז בפסח, שלא כמנהג אביה, וזה לגמרי לא נראה לי. אני חושב שזה בא ממקום של רצון להרגיש שליטה, וזה לא נכון ולא בריא...
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם