הלבנת פנים

שלום וברכה!

הביטוי מופיע בגמרא בשני מקומות שונים , אחד בברכות דף מג ע"ב ואחד בכתובות דף סז ע"ב והוא: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים".

בוודאי שמדובר על מטפורה המביעה את חומרת המעשה של הלבנת פני חבר ברבים, שעדיף אפילו להתאבד מאשר לעשות כן.

לגבי המקרה שלך. א. אם היית מבקשת להחליף מקום, כאשר כולם מבינים שהדבר נעשה משיקול דתי, אז אין כאן הלבנת פני חבר. אי נעימות זמנית לכולם לא מוגדרת כהלבנת פנים. הרי כאשר אנו מדברים על הלבנת פנים אנו מדברים מצב שבו אדם מבייש את חברו ברבים וגורם לו בושות גדולות. ברם, אם אדם יתבייש ויחשוב שיש בעיה בו, אז יש בעיה של פגיעת בכבוד האדם. ב. עצם הישיבה אחד ליד השני כאשר אין נגיעה מכוונת, אלא נגיעה אקראית שאיש לא חושב לעשות אותה, אלא היא נוצרת בגלל הדוחק, אינה אסורה, כפי שפסק הרב משה פינשטיין זצ"ל בתשובתו המפורסמת על נסיעה ברכבת התחתית (אגרות משה אבן העזר חלק ב' סימן יד).

בברכה,

חיים בריסק