שאלה
שלום, קוראים לי צביקי, אני בן 14.
יש לי שאלה לרב: אני לא בקטע של חברויות עם בנות, למרות שלדעתי אין שום בעיה בלהכיר בנות. היה לי מחנה בבני עקיבא מתאריך י"ד אב עד י"ט באב. אני כל הזמן מנסה להסביר לחבר שלי שלהיות חבר של בת בגילנו זה סתם קטע של הגיל והחברה, וזה לא יוביל לשום דבר רציני. בסופו של דבר הם יפרדו ואחד מהצדדים או שניהם יפגעו. נשארתי בבית הכנסת שלנו במחנה אחרי התפילה ובמקרה פתחתי את הספר "טהרת הברית" של הרב שלמה אבינר ועיינתי בו. הנושא שלו זה קשר בין גברים לנשים שמנוסח לבני הנעורים. זאת אומרת:
איסור נגיעה, איסור ראיה וכו'... כאשר עיינתי בספר ראיתי שכתוב בו שכאשר ילד בגילי רוצה להיות חבר של בת, זה לא כי הוא אוהב את הבת אלא כי הוא אוהב את ההרגשה של האהבה. לדעתי זה נכון, כי עובדה שאחר כך הם נפרדים. במחנה ראיתי ילדה אחת די יפה שאני לא מכיר אותה אבל חברים שלי מכירים אותה. אני מרגיש בקרבתה משהו מוזר למרות שאני לא מכיר אותה. לא נראה לי שזה בגלל שהיא יפה בגלל שיש עוד ילדות יפות שאני לא מרגיש לידן כך. ברור לי שאני לא יציע לה חברות או משהו כזה, אבל בכל זאת אני רוצה להכיר אותה יותר מקרוב. מה לעשות? האם מותר לי להכיר אותה? מותר לי להיות בקרבתה?
כשאני כותב לך את המכתב הזה יש לי ספקות , אני חושב שיש לי עוד שאלות בלב רק שאני לא יודע איך לנסח אותם, ואולי שאלתי את השאלות שרציתי לשאול רק לא בניסוח נכון? אני מפחד שאני לא אקשיב לך, כי אני סתם כותב את המכתב הזה כדי לנקות את מצפוני ובעצם יש לי רק תשובה אחת שאני רוצה לשמוע ולא משנה מה תאמר?
תודה
תשובה
שלום רב:
יש לציין שראייתך היא של בחור בוגר שבוחן את הדברים בראיה אמיתית ועמוקה יותר מהמקובל. מאחר ואינך מתכוון בשלב זה להתחתן כל קשר עם בת הינו בנוי על צורך של סיפוק יצרי כזה או אחר שבסופו של דבר יסבך אתכם לקשר שהוא מלא בבעיות. עצתי לך להשקיע את כוחותיך הנפלאים בבניין אישיותך ע"פ התורה הקדושה שלנו חזק ואמץ .
מיכאל ברום