שאלה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול לגבי כל שיטת הדייטים שמאוד מעיקה עלי ולדעתי אני מייצגת עוד הרבה בנות מהציבור שלנו כל חיי הבנות מפרידים אותנו ומחנכים אותנו,בבתי הספר באופלנות בתנועות הנוער וכו, להפרד מבנים לא להרבות איתם בשיחה ולא ליצור קשרים וכתוצאה מכך רוב ימינו הם בחברת בנות כך עד הגיל שבו אנחנו אמורות להתחיל לצאת עם בנים אבל נוצר מצב כזה שאני מרגישה כאילו זרקו אותי למים בלי גלגל הצלה , פתאום אני צריכה משום מקום להכיר בנים או לשבת ולחקות שיפלו עלי הצעות מן השמיים ופשוט להיות נתונה לחסדם של אנשים טובים ,דודות וכו' שיזכרו בקיומי ויציעו לי משהו ובמקרה הטוב שהן כבר נזכרות ההצעה ממש לא לעניין (לאחר יציאה) ובנוסף על כך בפגישה , אין לי מושג מאיפה אני אמורה להתמודד עם אותו אחד אם בחיי לא דיברתי עם בנים בשיחות שוא שכאלה. ואז הגיל מתקדם וההורים לחוצים ואין לי מושג איך בת בציבור שלנו אמורה להתמודד עם זה?
תשובה
שלום רב: שאלתך מובנת וברורה, יש בהחלט מקום למסד יותר את מערכת ההכרות שבין הבנים לבנות ע"י גורמים שירכזו את העניין בצורה מסודרת ומכובדת.יחד עם זאת מקובל בהרבה מקרים, שהחברות הנשואות מציעות חברים וידידים של בעליהם.כמו"כ מקובל שההורים מתענינים אצל ראשי ישיבות או רבנים ובודקים הצעות שיכולות להתאים.בהזדמנות זו חשוב להדגיש שלפני שנפגשים עם בחור רצוי לעשות עליו בירור יסודי ע"מ לחסוך זמן יקר.כדאי גם שתתייעצי עם רבנית או רב או סתם חברה טובה נשואה שידריכו אותך איך לבדוק התאמה נכונה.בשורות טובות ובהצלחה.
מיכאל ברום.