שאלה
קראתי את תשובת הרב אליקים לבנון לגבי מנה חמה בשבת, והתעוררו לי מספר שאלות לגביה:
א. הרב כתב "יש ספק אם נתבשלה לגמרי ואין עוד בישול אחר בישול, או שאולי יש דברים בתוכה שעדיין מתבשלים." לעומת זאת במאמר של הרב אליאב טאוב נכתב - "ברוב סוגי מ"ח עיקר המוצר מעורב ובלול עם תבלינים באופן שאינו ניתן להפרדה. חלק מתבלינים אלה עברו תהליך בישול כגון הסוכר והמלח. תבלינים אחרים כגון: כוסברה, כמון ופלפל טרם בושלו."
(קישור למאמרו של הרב טאוב http://www.angelfire.com/va3/amielectroni_2003/site/archive/choveret_kenes/taub.htm#_ftnref33)
ב. הרב כתב "מותר בשבת לשפוך לתוכה מכלי שני." מדוע לא יחשבו הרכיבים שאינם מבושלים, אם ישנם, כקלי הבישול, מאחר שזו דרך הכנתם, ואם כן אסורה הכנתם גם באופן זה (ע"פ הרמב"ם שבת ט,ב לא רק הדחת מליח הישן וקולייס האיספנין בחמין אסורה, אלא גם "כל כיוצא בהן") ?
ג. מדוע פשוט לרב שאם המנה חמה התבשלה לגמרי, אבל יובשה אח"כ כך ששוב אינה ראויה לאכילה, עדיין לא שייך לגביה אסור בישול? (חשבתי שאולי שייך לדמות עניין זה למה שכתב בביאור הלכה על סי' שי"ח סעיף ה', ד"ה יש מי שאומר - לגבי דבר מבושל שנצלה אח"כ האם מותר לבשלו שוב).
תשובה
שלום!
א. תודה על הידיעה בשם הרב טאוב.
ב. קלי בישול, אינם גזירה דומה לקולייס האיספנין.
הראשונים החוששים לקלי בישול למדו זאת מלח, שיש בגמרא דה שהוא מתבשל אפילו בכלי שני. כך כותב הב"י על הטור בסימן שיח' סעיף ה', בשם הרא"ם והסמ"ג.
לכן כותב המשנ"ב, שי"ח, ס"ק מ"ז, בשם הפמ"ג, שבכלי שלישי לא חיישינן לקלי בישול.
עירוי כלי שני נידון ככלי שלישי.
ג. 1. איני חושב שהמציאות היא כזאת, שדבר שבושל והתייבש אינו ראוי לאכילה.
2. הכלל של "אין בישול אחר בישול" נכון גם כאשר דבר התיבש.
למשל, בדברי המשנ"ב בסימן שי"ח, על הכנת תה, לבשל את העלים, לייבש אותם, ואח"כ מותר ליצוק עליהם אפילו מכלי ראשון.
הרב אליקים לבנון שליט"א
www.yelm.co.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם