הכל קבוע מראש?

שלום לך יקירה.
השאלה שלך בפשטות שלה היא בעיניי המהות
הקושי של כולנו בעצם..
יש משהו בתפילה שמצליח לסדוק אותנו
כשמתפללים כ"כ הרבה על משהו ולא תמיד רואים ישועה בטווח המיידי
או בכלל....

כן, הכל נקבע ע"י ה´ יתברך.
אבל בא נחשוב יחד איזה עולם משעמם זה היה אם היינו מקבלים את הטוב ואת הרע בשלוות נפש,
בלי יכולת ו/או רצון לשנות את הדברים.

איזה מן עולם זה היה אם הקב"ה היה המנהל הגדול שצופה ויודע הכל
שולט בדברים מלמעלה.
ואנחנו היינו מתנהלים פה על אוטומט, מתוכנתים מראש.
אף אחד מאיתנו לא באמת היה רוצה לחיות בעולם כזה.

אז מה העניין בעצם?

בראש ובראשונה התפילה באה לחבר ביננו לבין הקב"ה, אבא שלנו שרוצה רק טוב בשבילנו.
יוצרת איזשהו קשר ביננו-
ורמת הקשר הזה תלויה בנו, בתפילה שלנו, בדיבור שלנו איתו.
אנחנו הקטנים מתפללים אל מלך מלכי המלכים, משוחחים איתו,
פורשים בפניו את חיינו
את הכאבים, את השמחות,
את הכל.
והוא.. הוא הרי יודע הכל, כל מה שאנחנו מרגישים,
כואב איתנו ושמח איתנו
אבל הדיבור הזה, קודם כל מקרב ביננו.
תמיד אחרי תפילה אישית התחושה היא שיורדים איזה כמה קילוגרמים רציניים מהלב.
כאילו ה´ בכבודו ובעצמו לוקח את הכאבים שלנו ומפורר אותם,
לאט לאט ובטוח..

שיחה עם ה´ ותפילה עוזרת לנו לברר את הרצונות שלנו,
להתמקד,
להבין יותר טוב את הדברים,
בכל זאת, אנחנו עומדים לפני הקב"ה – קצת קשה לשקר למי שיודע הכל..
מה שקורה בעצם זה שאנחנו פשוט מבררים ביננו לבין עצמנו טוב יותר, מה אנחנו רוצים ואיך.
התפילה בעצם חושפת את הרצון שלנו.
מתוך כך שאנחנו מצליחים להבין טוב יותר מי אנחנו ומה אנחנו רוצים- אנחנו מגיעים למצב שהתפילה משנה אותנו ולו במעט,
טיפ טיפה כל פעם.
מעלה אותנו עוד רבע צעד למעלה.
לאט לאט אנחנו מתרוממים ומתוך כך הופכים להיות ראויים יותר.
התפילה בונה את הכלי שלנו ע"י השינוי שחל בנו, ואז יש יותר מקום לקבל שפע אלוקי, שאולי לא יכולנו לקבל במצבינו הקודם.
אנחנו משתנים ומתוך כך ראויים יותר לקבל את מה שאנחנו מתפללים עליו.

נקודה נוספת היא שהקב"ה ברא את העולם ומנהיג אותו בדרכים- שלנו כאנשים פשוטים קצת קשה להבין, אבל נראה לי שאין סתירה בין העובדה שהקב"ה יודע הכל לזה שלנו ניתנה הזכות להתפלל.
ההיפך, התפילה היא חלק מתהליך אלוקי, חלק מהצורה שבה נקבע שהעולם צריך להתנהל.
התפילה, היא , היא רצון ה´.
זו הדרך שבה הקב"ה בחר לקדם את העולם.
אם אנחנו יודעים שכשהאדם עולה, הוא מעלה את העולם יחד איתו, זה אומר שיש לנו כח לפעול על המציאות.
הכל צפוי והרשות נתונה, הקב"ה באמת קבע את הכל –
אבל ,אחד הכללים שהוא קבע למציאות הוא שנוכל לשנות את הדברים ע"י תפילה.

עוד דבר שכדאי שנזכור בעיניין הוא, שהתפילה לא באה למלא איזשהו חסרון,
כי אם החיסרון בא מלכתחילה על מנת שנתפלל.
ובהקשר הזה- כמה שנדוש להגיד, הקב"ה מתהווה לתפילות שלנו, מבקש את הלב הנשבר שלנו, שנספר לו, שנחשוף בפניו.
אחרי הכל.. הוא אבא שלנו.


רק טוב!
גילת.