שאלה
שלום לך כבוד הרב
בתקופה האחרונה אני מנסה לאמן את עצמי במשפט"כל מה שהשם עושה עושה הוא לטובה"
הגעתי למסקנה שלחשוב על דברים יותר מדי למה הם קרו זה לא הכי חיובי כי זה יוצר אפילו בלבול פנימי ומתח וגם אולי אסור לחקור יותר מדי אבל מה לעשות נבראנו חושבים בעלי מוח סקרן וצריך איכשהוא לספק צורך זה.אם כך להיות תמים ולא לנסות להבין כל דבר זה טוב.וגם לחשוב חיובי זה טוב.
הבעיה היא שהמשפט הכל לטובה הוא משפט שצריך להאמין בו ומאוד קשה לי להפנים משפט זה או להכניס אותו לליבי ולהתייחס לכל דבר שקורה לפי משפט זה.למשל איך אוכל לשכנע את עצמי שהכל לטובה לגבי מותו של אדם מסויים?
ובכלל איך ניתן להעצים משפט זה ולחיות חיים של אמונה במשפט זה?
מה עליי לעשות כדי להאמין שגם דברים שנראים לנו שליליים בתור בני אדם הם חיוביים?
מה סתם עליי להאמין כי כך כתוב אז בו נאמין?
האם זאת הצורה?
זה לא יציב?
איך ניתן להפוך משפט זה לאמת או להאמין שהוא אמת בכל מצב ובכל מקרה . לא כמעט בכל מקרה אלא בכל בכל מקרה.
אודה לך על תשובתך
זקוק לסידור הדברים הללו
כל טוב
תשובה
כאשר עוברים חוויה קשה, באמת קשה לחשוב כי "כל מה שהקב"ה עושה- הכל לטובה". ולכן, כאשר קורה לאדם דבר קשה מאד, כמו, לדוגמא, פטירת קרוב משפחה במעגל הראשון של הקרובים, איננו מברך "הטוב והמטיב". אלא מברך "דיין האמת". אך האמת היא, שכל מה שהקב"ה עושה- לטובה הוא. הגמרא מביאה סיפור על ר' עקיבא שחיפש מקום ללון בלילה בעיר מסויימת, ולא נתנו לו מקום. ההרגשה במצב כזה- מאד לא נעימה. ומה אמר ר' עקיבא? "כל מה שעושה הקב"ה- לטובה". הלך ללון בשדה מחוץ לעיר. היו ברשותו חמור, תרנגול ונר. באה רוח כבתה את הנר. בא חתול טרף התרנגול. בא אריה וטרף את החמור. ההרגשה במצב כזה- מאד לא נעימה. ומה אמר ר' עקיבא? "כל מה שעושה הקב"ה- הכל לטובה". באותו לילה, באו כוחות מזויינים, ולקחו בשבי את כל אנשי אותה העיר. ר' עקיבא, כמובן, ניצל בזכות העובדה שהיה בשדה, ולא זיהו אותו לפי אור הנר או קולות התרנגול או החמור. אמר ר' עקיבא: "וכי לא אמרתי לכם כי כל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה?"
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם