שאלה
שלום(: דבר ראשון תודה רבה על האתר המדהים הזה שכ״כ עוזר! השאלה שלי לא קשורה לדת אך בכל זאת אשמח אם תוכלו לענות לי. אז ככה... אני תלמידה בת 17 והבעיה שלי היא שכישלון כ״כ מרתיע אותי! אני לא מסוגלת להתמודד עם כישלנות זה משהו שמאוד מפחיד אותי. אני לא לוקחת את הכישלונות בתור דרך שמוביל להצלחה ובתור משהו שמסייע לצמיחה ושזה חלק מתהליך הלמידה. כאשר אני נכשלת במבחנים אני ישר מתייאשת ונכנסת לעצבות כל כך גדולה שאין לי כוח להמשיך הלאה. אני יודעת שכולם אומרים שהאנשים הכי מוצלחים היום אלו אנשים שחוו הרבה כישלונות אך אחרי שנכשלים פעם אחר פעם זה מייאש!!!אני יודעת שהדרך בה אני מקבלת את הכישלונות היא לא טובה כי אני עוד צעירה וצפויים לי עוד הרבה כישלונות ואכזבות ובגלל זה אני רוצה לדעת איך אפשר להתמודד עם הכישלונות..אשמח לעזרה!
תשובה
לשואלת היקרה שלום רב!
כיף גדול לראות בת שיש לה רצון להצליח ולהתקדם, שהרי זהו אחד הדברים שעומד בבסיס הפחד להיכשל, כמו כן, מלבב לראות כיצד את חושבת על העתיד מתוך הסתכלות קדימה ורצון להתקדם. האח הידד!
כישלון היא חוויה מאוד לא נעימה. היא מנפצת את הדימוי העצמי שיש לנו על עצמנו, ומערערת את הביטחון שלנו ביכולות שלנו בעתיד. כמובן שהדברים הללו גורמים לנו לתחושת ריקנות מאוד קשה. השאלה שעולה לכל אחד במצב כזה היא: "אם כן- למה זה אנוכי?", וכשקשה למצוא תשובה, היאוש והעצבות מחכים ממש לעבר לפינה...
מעבר לכך, התחושה שאת מתארת היא טבעית ומתרחשת בגילאי הנעורים שהוא שלב של גיבוש הזהות, ולכן זה סימן שהאישיות שלך גדלה ומתפתחת וזה נפלא.
לעומת זאת, כל הדברים שציינת (כולם עוברים כשלונות וכו´) הם נכונים מאוד, וזה שאת יודעת אותם זה שלב מצוין, שמכין אותך לשלב השני שהוא ההפנמה של הדברים שאכן לוקחת זמן ותלויה בחוויות שתעברי בהמשך חייך.
אז מה עושים?
יש לי כמה כיוונים למחשבה להציע:
ראשית, אולי ניתן כחלופה להתמקדות בכאב על הכישלון, לחשוב על הסיבה הטכנית או המהותית יותר של הכישלון. אולי נכשלתי במבחן כי לא למדתי מספיק לקראתו? אולי היה חומר שפספסתי ולא למדתי בכלל? אולי הגעתי למבחן אחרי לילה בלי שינה ולא הייתי מאופסת? וכדו´. לנסות לחשוב מה הביא לכישלון, ולאחר מכן לנסות לחשוב איך בפעם הבאה זה לא קורה. פשוט להתמקד בפיתרון, ולחשוב קדימה. כמו שחשבת יפה קדימה כשתיארת את זה שיהיו לך עוד הרבה כשלונות בחיים, זו דוגמא נפלאה לחשיבה יעילה יותר ומקדמת.
שנית, וזו נקודה קצת מורכבת שצריך להקדיש לה מחשבה, יש מצב שבגלל הפחד שלך מכישלונות את נכשלת פעם אחר פעם. "מה?! איך זה יכול להיות?!". אנסה להסביר. לפני כל התמודדות קיים אצל כל אדם מתח שכזה: "אני יצליח, אני לא יצליח, אני שוב יכשל, הפעם אני לא יכשל" והמתח הזה דורש מהנפש הרבה אנרגיות והוא מתיש. אז מה שקורה הרבה פעמים במצב שכזה, באופן לא מודע אדם "מכשיל את עצמו" על מנת להפסיק את המתח הזה. אמנם להיכשל זה לא נעים, אבל העצבות והייאוש שלאחר הכישלון לא דורשים כל כך הרבה כוחות נפש כמו המתח הזה.
נקודה שלישית ואחרונה, אני מציע, מנסיון אישי, לספר את כל מה שסיפרת לי, ובפירוט יתר, לאביך שבשמים, את כל התחושות וההרגשות. אני בטוח שהוא ישמח שהבת שלו מספרת לו ומשתפת אותו. מעבר לזה, בקשי ממנו, "שכנעי" אותו שיסייע בידך להצליח. גם להצליח בכלל, וגם להצליח להאמין בהצלחה. אני בטוח שכמו כל אבא טוב, הוא מאמין בבת שלו.
זה מה שאני יכול לתרום מנסיוני הדל
בהצלחה
שמואל
shmuelart@gmail.com