שאלה
הבת שלי, בת 5 שנים, עם סוכרת טייפ 1 (סוכרת נעורים), ואנו חייבים לבצע בדיקות סוכר 7-8 פעמים ביממה (כולל ב-3.00 לפנות בוקר), כדי לעקוב אחרי רמת הסוכר ולאזן אותו ע"י הזרקת אנסולין.(רמת סוכר נמוכה מידי אף עלולה להיות מסוכנת).
בשבת חול המועד התארחנו אצל הורי אשתי, הגרים כ- 30 ק"מ מביתנו.
סמוך לכניסת השבת גילינו ששכחנו את הגלוקומטר (מכשיר הבדיקה) בבית. לסבא היה מכשיר ישן מסוג שונה אך הוא לא זכר איך משתמשים בו ולאחר ניסיון בדיקה אחד, שלא הצליח, לא רציתי להסתכן במכשיר ישן ולא מוכר והחלטתי לנסוע הביתה לקחת את המכשיר המוכר.
יצאתי ממש עם כניסת השבת. השתדלת לנסוע במהירות נמוכה, כך שלא אצטרך להאט או להאיץ פעמים רבות מידי וכך שלא תהיה נסיעה לשם הנאה. אחזתי את ההגה בצורה שונה מבדרך כלל אך בבטיחות. הגעתי הביתה השארתי את הרכב בכיוון הנסיעה, לא כיביתי את המנוע והאורות והשארתי את דלת הרכב פתוחה. נטלתי את הגלוקומטר וחזרתי לרכב לנסיעה חזרה. כאשר הגעתי כיביתי מנוע ואורות, השארתי את הארנק והטלפון על המושב לצידי, כפי שהיו במשך כל הנסיעה, וסגרתי את הרכב במפתח ללא שלט.
מדובר על ישוב דתי ובשבת הבנתי שאנשים ראו ותמהו על כך שהגעתי כשעה לאחר כניסת השבת.
למרות ההרגשה הקשה אני שלם עם החלטתי לנסוע.
האם אכן זהו מקרה של פיקוח נפש.
מאחר ולצורך המעקב חייבים להשתמש באותו מכשיר כל הזמן מה אנו אמורים לעשות במקרה דומה בעתיד?
תשובה
שלום
למיטב ידעתי בעניין סכרת מהסוג הזה, לולי הבדיקות ונטילת המנות של שבת, הילדה היתה מסתכנת או ספק מגיעה לסכנה, ולכן טוב שנסעת וחובה היתה עליך לנסוע.
לא עושים שינויים בנהגיה אם יש בהם סכנה, אלא נוהגים בבטיחות.
היית צריך לנסוע מהר בערב שבת, כדי להספיק כמה שיותר מהנסיעה בשיטת השקיעה של רבינו תם.
את הכיבוי היית צריך לעשות בשינוי.
כל טוב