שאלה
אני מניח תפילין בבית כשנתיים,במרץ 2011 אבי נפטר ומאז התחלתי ללכת בבוקר לשחרית וגם למנחה וערבית בשלושת החודשים הראשונים.
בחודש הראשון גם שמרתי שבת אבל מכיוון שמשפחתי לא משפחה דתית הפסקנו לשמור שבת ולאט לאט הפסקתי ללכת למנחה וערבית.
לאחרונה הספקתי גם ללכת לשחרית והמשכתי להניח תפילין בבית.
בראש השנה וכיפור הלכתי לבית הכנסת אבל בסוכות לא הלכתי לבית הכנסת אפילו בערב חג וכמובן שלא הנחתי תפילין מפאת החג ואף עשיתי לעצמי גשר ביום שישי האחרון ולא הנחתי תפילין.
השאלה שלי מה אני יכול וצריך לעשות לא לאבד את האמונה ולעצור את ההיתרופפות שיש לי בכל הנושא?
תשובה
המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
יישר כוחך על מה שעשית אבל צריך להמשיך.
עיקר הקושי בעולם הזה הוא בכח ההתמדה אבל מצד שני זה עיקר העשיה והשכר. מי שעושה מעשה חד פעמי גדול ככל שיהיה אינו דומה למי שעושה מעשה יום יומי.
איני מבין מדוע הפסקת לשמור שבת.
מאות ואלפי יהודים חיים בבית בו הם שומרים שבת ואחרים עדין לא. היהודי בא לעולם כדי לשמור שבת - זו מטרת בואו וזה תכלית קיומו ואין נחת רוח גדולה מזה לאביך שאתה שומר שבת. שם, בגן עדן הוא יודע מה העיקר ומה הטפל בעולם הזה, הוא משקיף ממקום שבתו וכאילו חושב לעצמו בכל רגע ורגע האם תגשים את מטרתך ? האם תעזוב דרך מוטעה גם אם הוא זה שבטעותו הדריך אותך לכך.
סיכום
מי שמקיים מצוות לפי החשק שלו אינו עובד ה' אלא עובד את החשק שלו.
לכן חובה עלינו לקיים מצוות כאשר ה' ציוה ללא תלות במצב הרוח שלנו.
לכן מעתה תקפיד על כל שבת שלא לחללה ועל כל יום להניח תפילין ולהתפלל במנין כפי יכולתך.
עד סוף שנת האבל עליך לומר קדיש וזו גם חובתך לאביך ז"ל
מהשמים תנוחם דוד לוי
098987548