שאלה
שלום לכם, יש כל מיני אמירות בתלמוד וכו' שמאוד מפריעות לי למשל
אין אשה חכמה אלא בפלך. ישרפו דברי תורה ולא ימסרו דברי תורה לנשים (תוספות במסכת סוטה כא ע"ב). לה הכוונה?
וכל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו ומוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המיטה ועומדת ומשמשת בפני בעלה כגון שתתן לו מים או כלי (אבה"ע פ' ס' ד). כל אשה שתמנע לעשות מלאכה ממלאכות שהיא חיבת לעשותן כופין אותה לעשות (סעיף טו). מזה? זה לא נשמע טוב
תשובה
שלום לך
ישנן גם אמירות אחרות של חז"ל כמו: 'אשתו-זה ביתו', כמו אלו המדברות על חכמתן של הנשים ושהן לא חטאו בחלק מחטאי המדבר. אבל לא זו הנקודה: אני חושב שחז"ל רצו להקצין את ההפרדה בין תפקיד הגבר בעולם לתפקיד האישה בעולם.
איני מדבר במובן המעשי: בימי קדם שלא הייתה מכונת כביסה ומדיח וכו' וכו' אכן העובדה הייתה שהאישה דאגה לזה והגבר הלך לצוד, לסחוב עצים וכו'. כיום בעולם התעשייתי התפנה הרבה זמן וגם האישה פנוייה ממלאכות הבית לצאת ולעבוד ולפרנס.
לכן, כפי שאמרתי איני מדבר בפן המעשי, אלא על ההיבט הרוחני - האישה מסמלת את היופי וההדר, האישה מסמלת את הצניעות והפנימיות, את הרוך והטוהר, ולכן תפקידה יותר מופנם - לחנך את ילדיה ואת בני ביתה, לדאוג לעולם החוויות הרוחני של הבית.
הגבר הוא יותר גס ומוחצן, הוא יותר חזק ומגושם ותפקידו בעולם הוא לדאוג שביתו יוכל להתקיים כנגד הבאים אליו מבחוץ - אם פעם זה היה כלכלה, היום זה יהיה הגנה מפני תוקפים, דאגה למקומות הלימוד הטובים לילדים, סידורי חשבונות וכו'.
אמרות חז"ל (לגבי ההלכתיות - הקדמתי ואמרתי שלענ"ד לא כך יש לנהוג כיום, כי המצב הטכני השתנה) באות לבטא את ההבדל והשוני הזה.
אריאל