שאלה
יש גוי שעובד במכולת שלנו. מוצאו באמריקה שם יש לו משפחה והוא בעצם 'עובד זר'.
השבוע, כאשר הוא עזר לי לסחוב את הקרטונים לרכב, התלבטתי האם לתת לו 'טיפ': מצד אחד צריך להוקיר טובה לכל עוזר, וכן 'מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל', אך מצד שני - כל נתינה כזו רק מחזקת את ישיבתם בארץ וגורמת לעוד פגיעה בבעיה הדמוגרפית החמורה שלנו.
בסופו של דבר הבאתי לו 1 ש"ח בלבד והוא נעלב מכך והשיב לי אותו. זה גרם לי אי נעימות, אך אני עדיין מתלבט בשאלה העקרונית - איזו גישה נכונה יותר: לתת לו טיפ כמו שנותנים בדרך כלל (לפחות 5 ש"ח) או לא?
יישר כח לכבוד הרב!
תשובה
בס"ד
עצם הזלזול שלו במתנה שנתת לו, מעידה שאינו זקוק לכסף ממך. לכן אין לך להרגיש נקיפות מצפון על כך.
אם אתה רוצה לעזור - עזור קודם לאחיך!!
לעצם הענין של העובדים הזרים צריך לדעת שישנה בעיה קשה שמספחים לארצנו הרבה עובדים זרים שלוקחים את הפרנסה של יהודים רבים, במיוחד לאור העובדה שיש מאות אלפים של מובטלים.
הענין הוא שהם לא "לוקחים" את העבודה ברוע לב. הם רוצים להתפרנס. חלקם מובאים לארץ ומנוצלים וזה כאב נורא. (במיוחד לנשים שבניהם).
חלקם מבריחים גבולות וכד' וזה כבר פוגע בעם ובמדינה.
אין לי ולך דרך לבדוק מי כאלה ומי אחרים. אבל שמעתי שהרוב הם מהאחרים דוקא וזה צריך להדליק נורה אדומה.
לכן. חובה היא על המעסיק למנוע את העסקתם וציווי התורה הוא להעסיק יהודי "וחי אחיך עמך" !! אפילו כשזה יותר יקר קצת.
ראה כי המעלה העליונה ביותר בהלכות צדקה היא להעסיק "עני" מאחיך גם אם יש תועלת פחותה בהעסקתו ובלבד שלא ירד מנכסיו.
ולמרות העובדה המצערת שהם בארצנו - אסור לנו לזלזל בהם וצריך להתייחס אליהם בכבוד כמו לכל מי שנברא בצלם אלוקים.
וראה מה שכתבה הגמרא על "כלבים" שדרגתם הרבה יותר פחותה מאדם שנברא בצלם אלוקים. שכשהכלבים באים לבקש עזרה אמיתית מרוב רעב תן להם אוכל וגרש אותם ממך.
[אוכל - ]כי הם רעבים. "ורחמיו על כל מעשיו".
[לגרש אותם - ]כדי לא להרגילם לבוא אליך כל יום.
אדם הוא לא כלב כי יש לו צלם אלוקים אבל המשל הוא נכון לגבי בני אדם שצריך להתיחס בכבוד והחזירם למקומם.
כל זה לא מחייב לתת להם "תוספת שכר" וביחוד שהעזרה היא חלק מעבודתו. צריך לעזור לו לחזור לביתו ולאשתו ולילדיו שגרים בחו"ל ולחזור לעמו.