שאלה
שלום שלום...
כבר המון זמן שאני חושבת על דבר מסוים שלא נותן לי מנוחה לרגע..בגן לימדו אותי ש-ה' מחליט מה קורה בעולם ומי מת ומי חי ומי מתאבד או עושה משו שלא יעשה.
אז אם ה' מחליט מי מת ומי חיי והוא מכניס לאנשים את המחשבות לראש, אז למה את מי שמתאבד מנדים מהקבורה בחלקה משותפת/לא אומרים קדיש (קראתי את זה באיזה ספר...)/לא יושבים עליו שבעה (גם את זה קראתי באותו ספר ממקודם..).
אז בעצם השאלה שלי היא-
אם ה' מכניס לאנשים מחשבות לראש אז למה לאנשים שהתאבדו (בגלל המחשבות שה' הביא להם לראש) מתיחסים ביחס שונה מאילו שמתו לא על דעת עצמם??
יש לי שאלה נוספת,תכלס' אחרי שחושבים על זה הרבה זמן, אין ה'!
ואם יש אז איפה הוא?
איפה בתאונות הדרכים?, איפה בפיגועים?, איפה במקריי הרצח?,איפה השכר שהוא אמור לתת לנו אחרי שאנחנו עובדים אותו בדבקות???.
אומרים שהוא מביא שכר בדרכים שאנחנו לא רואים וניראה בעתיד.
אז אני אומרת ככה-
אנשים שבאמת מאמינים בתיאוריה הזו פשוט לא מבינים שהם יכולים לעבוד עכשיו את ה'!, אבל מתיי הם יקבלו את השכר שלהם??? אחרי שהם ימותו??? הם רוצים לחיות את החים בכיף!!
ולא להקריב את כל כולם לה' ולמות בלי כלום...
שאלתי הרבה אנשים את השאלה הזו ולאף אחד לא היה תשובה, אני מקווה שעכשיו אני אקבל את התשובה.
יומטוב/חים טובים..
תשובה
בעזה"י
שלום,
אני חושב ששתי השאלות קשורות אחת לשניה.
איפה הקב"ה?
הוא נעלם! יותר נכון לומר שהוא מסתתר...
הקב"ה הוא כמו הורה נבון- הורה נבון מבין שכדי שהילד שלו יתבגר ויתחנך עליו לתת לו להגיע לדברים בעצמו. הורים שלא נותנים לילד עצמאות ואפשרות לבחון, לברר ולבחור בעצמו, שלא ניתן לילד שלהם ליפול וללמוד לקום לבד- מגדלים ילד תלותי, חסר חוט שידרה וחסר אופי, נרפה שלא מכיר את עצמו ואת יכולותיו.
הקב"ה אינו כך- הוא מסתתר ומאפשר לנו לבחור לבד, לבחון לבד לברר את הדברים לבד- רק כך אנחנו יכולים באמת לצמוח לגלות את עצמנו ואת תפקידנו בעולם ולבחור בטוב ובקודש ולקבל שכר על העבודה הקשה שהשקענו בלי להרגיש שמישהו "עושה לנו את העבודה" בלי לפתח תלותיות ושקריות.
ה' יתברך לא שם מחשבות לאף אחד בראש-
"בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו".
אדם שאיבד עצמו לדעת, שלקח חיים של אדם אחר או של עצמו מתעלם מההוראות שהקב"ה נתן "ובחרת בחיים" מתעלם מהמחויבות שלו לברר, לעבוד ולבחור בדרך האמת- אפילו אם היא קשה ומורכבת.
הוא החליט לא לבחור יותר, לא לעבוד יותר לא לנסות יותר- אדם כזה מתעלם ממתנת החיים שהקב"ה נתן לו ומהוראות החיים שהקב"ה ציווה- הוא בחר בעצמו להתייאש ולוותר ולכן אנחנו רואים אותו כמי שהוציא את עצמו מכלל האנושות ומכלל העולם...
את הפיגועים עושים אנשים וגם את תאונות הדרכים לרוב עושים נהגים לא זהירים- הקב"ה מאפשר לאנושות לבחור בעצמה, לברר בעצמה וללמוד בדרך הקשה אבל היותר מעמיקה ואמיתית.
אנחנו מתפללים שבני האדם יבינו שאין טעם במלחמות, שימאסו ברשע ובהרג. יווכחו במחיר הכבד, בכאב ובשכול ויבינו בעצמם כי בפנימיותם הם שוחרי שלום ואוהבי חיים ואזי "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" האנושות בכלל ואנחנו בפרט עוברים תהליך של לימוד וברור, של התקדמות ועצמאות והתבגרות ולשם כך אסור שהקב"ה יתערב יותר מדי, הוא רוצה לאפשר לנו ללמוד לבד ולשם כך עליו להעלם ולהסתתר ולעבוד רק מאחורי הקלעים.
ילדים קטנים מעדיפים הנאות פשוטות עכשיו מאשר להמתין ולעבוד ולקבל הנאות גדולות אח"כ.
אנשים בוגרים יודעים להשקיע- יודעים לוותר ולעבוד עכשיו כדי לקבל שכר אמיתי לעתיד לבא...
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם