הטרדות מיניות בחברה הרבנית

שלום וברכה

ראשית, ברוכה הבאה. אנחנו שמחים בך.

הנה את לומדת את המציאות הלא-פשוטה.
העובדה שאדם הוא אדם שומר מצוות – אינה מבטיחה שהוא יהיה אדם טוב יותר. היא מאפשרת לו להיות טוב יותר, היא דוחפת אותו להיות טוב יותר, היא מחייבת אותו להיות טוב יותר – אולם היא לא מבטיחה שהוא יהיה טוב יותר.
גם אנשים שומרי מצוות צריכים להתמודד עם הרוע שבהם. אם הוא מתמודדים – הם זוכים לטפס לקומות גבוהות לא רק של בין אדם לחבירו, כי אם גם לקומות של קדושה וטהרה; אם חס ושלום הם לא מתמודדים עם הרוע שבהם – הם נופלים למקומות עמוקים.

לפיכך, לא האמונה שלנו בקב"ה צריכה לקרוס כאשר אנחנו נפגשים עם מצבים כאלה, אלא הנאיביות כאילו עצם העובדה שאתה דתי – הופכת אותך למוגן או לצדיק. כאמור, זו הדרך המאפשרת זו יותר ויותר, אך בסופו של דבר אין אדם הפטור ממאבק ביצר הרע שלו, בצביעות שלו, ובחוסר היושרה והנאמנות שלו. לא האמונה שלנו במוסריות ההלכה צריכה לקרוס, אלא השחצנות לעתים שיש בנו כאילו באופן אוטומאטי מי ששומר שבת – הוא מוסרי. כל ספרי תיקון המידות מלמדים אותנו כי המאבק עם היצר הוא מתמיד, ולעתים אף "כל הגדול מחברו – יצרו גדול ממנו". על כן, המסקנות שלנו הן שצריך לעבוד קשה כל הזמן, לשאוף להיות מוסרי יותר, ולא להניח שום דבר מובן מאליו.

אולם צריך להיזהר מלהסיק מסקנות מרחיקות לכת.
ב"ה, רוב מוחלט של הרבנים אינם נמצאים במקום האפל הזה. עובדה זו מעניקה לנו את האפשרות לסמוך על דבריהם וללכת בדרכם, ולא לסבור שהם לא מייצגים שום דבר. הם מוסריים וערכיים, וזו נקודת המוצא שלנו. הדבר היחיד המשתנה אצלנו הוא העיניים הפקוחות, לאמור: כיוון שאנו יודעים שיכולות להיות נפילות אנו מסתכלים בעיניים בוחנות מאוד על כל דבר, וכשאנו רואים דברים לא תקינים – אין אנו מקבלים אותם, אלא נאבקים בעוול שהם מייצגים. כאמור, ב"ה, אין מצבים רבים כאלה, אולם על העיניים להישאר פקוחות תמיד.
גם צריך להיזהר מלקבוע מהן העובדות הנכונות או לא. מה שחשוב לנו הוא המסקנות, ואני חושב שהמסקנות הכתובות לעיל הן אלה שצריך לחיות לאורן.

כל טוב