שאלה
ב"ה, לרב שי פירון שלום רב.
ברצוני לכתוב מס' דברים, מקווה שהרב וגולשי האתר יקראו מקצת מדבריי, גם אם ארוכים הם.
לפני קצת פחות משנה חזרתי בתשובה (כיום אני קרוב ל18), הייתי בבית חילוני והחלטתי שזאת הדרך שלי. ואין לי ספק בכך. בהתחלה כמובן, לרוב - יותר קל להתחבר לציבור הדתי לאומי, שהרב אם איני טועה משתייך אליו. לאחר קצת זמן - קלטתי שזה לא המקום בשבילי, לצערי. הנוער ב"ישיבות" התיכוניות, לא נמצא במצב מזהיר במיוחד, לצערינו ולעוונותינו הרבים. ה' יעזור להם, לנו ולכל עם ישראל. לאחר מס' חודשים בציבור הנ"ל (שאיני בא לקטרג עליו - באמת שלא) החלטתי שאני מתנתק ממנו. ניתקתי קשר לגמרי עם כל חברי, במשך קרוב ל-4 חודשים ישבתי, ניסיתי ללמוד כמו שצריך. אבל - שום קשר כמעט עם אנשים.
נעבור על תקופת הזמן הזאת, הייתי אמור לעלות לי"ב, השנה. בחופש הגדול כבר תכננתי,בשנה הבאה - אני לומד בישיבה! לא דתית לאומית, אני לא מסתדר עם השקפת החיים הזאת, ואני מכיר אנשים דת"ל שהם באמת יראי שמיים, שאהיה מאושר אם זכויותיי תהיינה שוות לזכויות של שרוך הנעל שלהם, אך אני לא מתחבר לדרך חיים הזאת, ויהיה מה שיהיה. החלטתי שאני הולך לראות מה באמת המצב בישיבות החרדיות.
ואכן לפני קרוב לחודש, קרוב לסוף "החופש הגדול" (אגב, שם מטעה מאוד, רח"ל) - נסעתי לישיבה חרדית ליטאית בבני-ברק. יש כאלה לצערי שיביעו סלידה רק לשמע המקום.. מקווה שהצופים במה שאני כותב אינם כאלה, וכמובן שלא באתי לשפוט לרעה. בכל מקרה, הגעתי לישיבה, ומאחד שרגיל לחינוך חילוני (למדתי בבי"ס חילוני עד י"ב) - אכן קצת קשה המעבר, מעבר דיי דרסטי, ובאמת הלילה הראשון בישיבה היה קצת מלחיץ. אבל - ביום השני ולאחר שלומדים להכיר את כולם - "הודו לשם כי טוב כי לעולם חסדו!!". נפלא. "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ", כותב ה'שולחן ערוך'. כמה שהשו"ע צדק. בערב הראשון כאמור הלחץ גדול, אתה בקושי מוציא מילה מיותרת מפיך, כמו בכל מקום. אבל לאחר מכן.. - אתה פשוט מרגיש עד כמה השם עשה עמך חסד! איזו יראת שמיים יש במקום הזה, איזו קדושה, מדהים! אני לא מגזים כלל וכלל. ישר - כל אדם שואל (מרצונו החופשי!): מאיפה אתה, ועם כל בן אדם כמעט מתנהלת של שיחה של בערך רבע שעה - כל אחד מתעניין בשלומך באופן הכי רגשי שאפשר, פשוט ממגמה לעזור! אם קראתי פעם ב'תקשורת' (ראשי תיבות 'ק.ש.ר (חבל..)'. נ
תשובה
ב"ה
שלומות,
א. ב"ה שעשה עימך חסד ואתה נמצא במקום שביחס אליו אתה מרגיש הזדהות. אכן, אין אדם למד תורה אלה במקום שלבו חפץ ואם אתה חש בהזדהות - נפלא!
ב. אין לבקר ולפסול אף ציבור באופן מוחלט. ודאי וודאי שיש בציבור החרדי דברים נפלאים שראוי ללמוד מהם. ודאי שיש דברים שכדאי להזדהות עימם. למה שלא נלמד מהדברים הטובים שציבור זה הצליח לסגל לעצמו.
ג. באוירה נעימה זו, אינני מבקש לומר מילה וחצי מילה על העולם החרדי ועל ישיבותיו. "כולך יפה ומום אין בך".
ד. יחד עם זאת, המחלוקת האידאית עם ההנהגה הרוחנית של העולם החרדי במקומה עומד.
שאלת הסתגרות מול נטילת אחריות על הובלת עם ישראל, שאלת הוצאת עולמנו הרוחני מעבר לגבולות בית המדרש והפצתו על כל התחומים, המדע והתרבות המסחר והספרות. לא חיים מדולדלים של יהדות הגולה שרק רצתה לשמור על עצמה אלה חיים מלאי חיוניות וכוח עם צבא וממלכה.
הציונות הדתית שואפת להשיב מלכות בית דוד למקומה. היא לא מסתפקת בעבודת ה' של היחיד אלה בהפצה ציבורית של עומק החיים היהודיים.
לפיכך, אנו נתקלים בקשיים, זה מורכב, זה מסובך. המסרים הם לא חדים. הם רב משמעיים.
בכל מקרה,
לך,
ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך
לחיים טובים ולשלום.
בברכה,
שי