החמרות

שלום לך,

א. אינני יודע אם יש החמרות אבל ברור שצריך להדר הרבה יותר מדורות קודמים:
1. אנו יותר עשירים (לפני כ 200 שנה רוב היהודים לא ידעו אחרי שחרית אם יהיה להם לחם לאכול לארוחת ערב)
2. אנו יותר עשירים בזמן תחשוב על הפער בין זמן וכח לכביסה ביד לבין מכונה.
3. אנו יותר מפונקים ומעודנים (וכאן יש מקום להדר באופן כללי אולם דווקא בדיני בין המצרים יש מקילים מאד כגון השאלה האם מותר להתרחץ לכבוד שבת בערב שבת חזון - לא מצאתי היום מי שסובר שאחרי ר"ח אב לכבוד השבתות רוחצים רק פנים ורגלים).

ב. זה שלא מצאת בשולחן ערוך - כנראה שלא חפשת טוב:
אתן לך כמה דוגמאות מהזכרון שלי:
1. לדעת השולחן ערוך אסור בכל השנה לשמוע נגינה שלא בסעודת מצווה עד שיבנה בית המקדש (מופיע בהלכות זכר לחורבן). אנו כולנו מקילים בכל השנה בניגוד לדעתו ומסתמכים על הרמ"א שאוסר לשמוע נגינה רק במקום בו יש יין. בהלכות בין המצרים הרמ"א אוסר מיז בתמוז. לכן לאשכנזים אסור מיז בתמוז ולספרדים אסור כל השנה ואם הם מקילים על סמך הרמ"א הם לא יכולים להקל גם נגדו בשלושת השבועות.
2. באיסור אכילת בשר ויין השולחן ערוך מביא 3 דעות שאחת מהם מיז בתמוז - היום כולנו נוהגים איסור רק מתחילת חודש אב. ומוסיף השולחן ערוך שמי שפורץ גדר ואוכל בשר ישכנו נחש
3. בסמוך לאיסור רחיצה יש בשו"ע דעה שמתענים מיז בתמוז - ואין אנו נוהגים כן.
4. איסור לברך ברכת שהחיינו מפורש בשולחן ערוך מיז בתמוז - רבים מקילים בשבתות (כמובן שאין לאכול או להשתמש ללא ברכה)
5. איסור ללכת יחיד בשעות מסוימות של היום בימי בין המצרים - גם הוא מפורש בשולחן ערוך
* וכן לגבי תפירה ושיפוץ או צביעה של הבית ועוד.

לכן כדאי שלפחות תקרא היטב לפני שתכתוב לפי תחושותיך באופן בלתי מבוסס.

ג. איסור לא להוסיף הוא רק אם אנו אומרים שזה איסור תורה. ואדרבה חובה על חכמים מהתורה לעשות "משמרת למשמרתי" ולהוסיף איסורי דרבנן והרחקות כנלמד גם מפרשת נזיר.

בנוסף לכך הם חייבים להוסיף דברים לפי הדור ואם הדור אשם בחורבן בית המקדש (כי מי שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו) אז חובתם לתקן תקנות לציבור כדי לזרז את בניינו .

. הבושה היא תכונה חשובה וטובה שהקב"ה נתן לנו כדי לעזור לנו ללכת בדרכים טובות וישרות ואני שמח שתכונה זו עוזרת לך להתגבר על רצונותיך.

בציפיה לישועה
דוד לוי
098987548