שאלה
שלום לרב,
לפני כשנה הורי עמדו לפני גירושין קשים לאחר 30 שנות נישואין. במהלך כל המאבקים על ענייני ממון ביניהם התגלה לי כי לפני כ-20 שנה סבי (אבא של אימי) הוריש לי בצוואה שלו חצי דירה ששוייה לאחר המכירה 30 אלף דולר. כיוון והייתי קטין באותה העת, ואימי שהינה עו"ד היתה מנהלת העזבון והתמנתה כאפוטרופוס על הירושה הזאת, והכסף היה אמור להשאר בפקדון מיוחד נושא ריבית והצמדה(על פי חוק האפוטרופסות) ולהמסר לי בהיותי בן 18. דא עקא, שרק כעת לאחר הגיעי לגיל 29 התברר לי במקרה על ירושה זאת. כאשר באתי בדרישה להורי על הכסף הזה- בתחילה אימי הצטערה מאוד והבטיחה לי שתשיב לי את חלקי, אך לאחר שהורי בסופו של דבר חזרו לחיות יחד, אבי כעס מאוד וטען שבמשך השנים הם החזירו לי את הסכום הרבה מעבר לשיעור ירושה וטענו שנתנו לי חצי דירה לחתונה, ועלויות החתונה וכו' וזה התקזז (ואף הם טענו שמספר רבנים הצדיק אותם). יצוין כי מעולם הם לא טענו כי הכספים שהם נותנים לי הם החזר חוב או ירושה כלשהי, ותמיד הציגו את זה כמתנה לבנם שמתחתן, וכמו שנתנו לשאר אחיי שהתחתנו. כמובן שבעקבות הסיפור הזה יחסי מאז עם ההורים הוא גרוע, ואני ממש עושה מאמצים כבירים לבוא אליהם ולדבר איתם למרות הכל. השאלה האם יש מקום לתבוע אותם בבית המשפט על כספים אלו? ואיך כדאי בכלל לנהוג במצב הזה.
אני מתנצל על אורך השאלה, אך זה היה חשוב מאוד לצורך הבנת התמונה הכוללת.
בתודה לרב על תשובתו המפורטת,
בברכה,
תשובה
שלום וברכה
אי אפשר לענות על שאלה זו בלי לשמוע את שני הצדדים.
זה דיני ממונות.
אם אתה שואל האם מותר לאדם לתבוע את הוריו על עוול כספי שהם עשו לו – ההלכה מתירה את הדבר, ואינה מחייבת את האדם שלא לתבוע מהוריו את מה שמגיע לו. זו תשובה ברמה העקרונית.
מבחינה מעשית, צריך לשקול היטב האם הצער שווה בנזק המלך.
הטוב ביותר הוא להציע להם ללכת ביחד לבוררות, למצוא בורר הנאמן על שני הצדדים, ושהוא ישמע את טענות שני הצדדים, ויציע פשרה.
כל טוב והרבה שמחה