שאלה
שלום כבוד הרב,
לפני כשנה שימשתי כרכזת בנות שירות, אחת הבנות הייתה מרקע כלכלי קשה והלוויתי לה סכום כסף מסוים לאור עיכוב שהיה במשכורות הבנות.העיכוב לא היה באשמתי ולא היה קשור אליי אך בכל זאת חשתי אחריות מולה כרכזת וכנציגת העמותה (המפעילה את בנות השירות). ידעתי שאותה בחורה במצב כלכלי קשה, היא סיפרה שהפלאפון שלה נותק כיוון שלא עמדה בתשלום, וידעתי שהיא חיה בצמצום רב. עברה מאז כשנה במהלכה התקשרתי פעם אחת להזכיר לה מאד בעדינות שבזמנה החופשי, כשירווח לה היא יכולה להחזיר לי. עברה כמעט שנה, גם מצבי הכלכלי לא טוב כרגע, נוסף לכך דובר מפורשות על הלוואה ולא על החזר, אך מצד שני אני לא יודעת מה עבר עלי בשנה זו, יתכן והיא תומכת כלכלית גם במשפחתה, ןשבאמת אין לה אפשרות להחזיר את החוב. האם ראוי וכדאי ש"אשכח" ממנו, ואתייחס אל זה כאל צדקה?
תודה רבה!
תשובה
בסד
שלום רב
לדעתי הקטנה. החשבי זאת כצדקה והשם יתן לך כפל כפלים ,רק על מצוות צדקה אמרו חכמים שהשם מתיר לנו לבחון אותו .."ובחנוני נא בזאת..אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די." אמן יהי רצון שהשם ימלא חסרונך ,ביזכות צדקה זו אמן.
בברכה