שאלה
שלום כבוד הרב,אני בת 16 ואני נורא אוהבת כלבים!בילדותי הייתי קשורה לכלבים ומאז שהוריי חזרו בתשובה וגם אני, הם אומרים שאסור להכניס כלב הבייתה משום שכלב זה חייה טמאה , ואין לנו חצר בבית . רציתי לדעת מה עושים במצב כזה ? האם ההלכה מתירה בענין זה ? או אוסרת ?
תשובה
שלום וברכה
שאלתך מעניינת ומורכבת.
צודקים הורייך - הכלב הוא אכן חיה טמאה, וכחיה טמאה הוא אסור באכילה.
אך לעניות דעתי, לעניין זה אין שייכות מבחינה הלכתית לשאלה האם מותר או אסור לגדלו בבית.
ההלכה אוסרת לגדל כלב רע, וזאת בגלל שכלב תוקפני מסכן ומפחיד את האורחים ועלול להזיק. אך אם מדובר בכלב שאינו תוקפני, איני מוצא איסור הלכתי לגדלו בבית.
לצד זאת, את ניצבת בפני שאלה נוספת, והיא שאלת כיבוד הורייך. הם בוודאי זכאים להחמיר על עצמם ולהתנגד לגידול כלב בביתם, מסיבות כאלו או אחרות.
לאור זאת, אני מציע שתשתפי אותם במחשבותייך ורצונותייך (וכן תביאי בפניהם את תשובתי), כל זאת בכבוד וברגישות, ותותירי בידם את ההכרעה.
אפשרות נוספת שעולה בדעתי - שתלכו יחדיו לרב המקובל עליהם, ותשמעו בעצתו.
בכל מקרה, זכרי כי שלום הבית וכיבוד ההורים חשובים יותר מגידול הכלב, ובע"ה תוכלי לגדל כלב בביתך שתבני בעתיד.
כל טוב ובהצלחה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם