החול והקודש

שלום

ישנן מדריגות בקדושה, והמדריגות בנויות אחת על השניה, ללא התחתונה העליונה אינה עומדת.
הן אינן מבטלות אחת את השניה אלא מאירות אור גבוה יותר אחת מהשניה.

המדריגה הנמוכה היא שהקודש מנותק מהחול. ניתוק הוא ניגוד, הקודש נלחם בחול, בטבע, במדע, בחיי החברה. מדריגה זו נקראת גלות. אנו גולים מהעולם, הקודש גולה מהמציאות ולא קשור בה. ´אני השם השוכן איתם בתוך טומאותם´.

המדריגה הבינונית היא שהקודש מחובר לחול. הוא מחובר בחיבורים צדדיים, למשל אתיקה תורנית המסייעת לרפואה, הלכות שבת הגורמות למנוחת הגוף. זהו חיבור לא מהותי אלא צדדי, מקרי.

המדריגה העליונה היא שהקודש הוא יסוד החול והצד המחיה אותו. זו מדריגה נשגבת ומפחידה, שרק גדולי עולם יכלו לחיות בה. אמנם, הרב זצ"ל מבאר בספרו ´אורות´ שדורנו הוא המתאים ביותר באישיותו למדריגה הזו, ואליה הוא כוסף, ולכן הוא מתנגד לכל קודש אחר, קודש מהסוגים הנמוכים.

למדריגה האחרונה קוראים קודש הקודשים, והיא מדריגה שאנו שואפים אליה, אך צריך לדעת שיש להטהר מאד לפני שמגיעים אליה. מי שקופץ אליה ללא מעבר במדריגות הקודש הקודמות (-הקודש המנתק את החול והקודש הצדדי לחול) חייב כרת, כדין הנכנס לקודש הקודשים שלא בזמן ובטהרה.

לכן אין לחשוב שבניתוק מעולם החול ודביקות חיצונית בקודש הדור שלנו יתעלה. זה לא מספק אותו, הוא לא ברמה של קודש כזה, אלא קודש עליון, כזה המחיה את כל עולם החול.

כיצד זה מתבטא?
קודש הקודשים הוא תחיית הספרות והשירה, המדיה והתיאטראות, הפוליטיקה והתרבות כולה.
אין הכוונה חיבור צדדי של נושאים דתיים בקולנוע, אלא דוקא נושאים כלליים המוארים באור התורה, לדוגמא סדרת טלויזיה המביאה את כל לבטי החיים בצורה מתוקנת ומוארת, ללא פירוק ויאוש אלא בשדר של עמל ויגיעה.

אנו כלל לא במדריגה הזו, ויש לנו עוד הרבה מאמץ לעשות כדי לבסס את העולם הנשגב הזה, על ידי העמקה בשאלות ´כיצד מדיה קדושה נראית?´ ´כיצד המיניות באה לביטוי בשירה של קודש?´ אלה שאלות מסוכנות ומורכבות, ואנו קרואים לעסוק בהן.

עד אז, תוכלי לקחת מהחול את צדדיו הבלתי מזיקים ואף הטובים, שירים ישרים שלא מעודדים גסות, סרטים המעודדים יושר ולא עקמימות, יחד עם לימוד תורה ואמונה.

זכרי כל העת- עולם החול אינו אויב הקודש, אלא בנו של הקודש, והוא מחכה עד כאב שהקודש יגאל אותו ויחיה אותו, וכך יהיה בע"ה.

כל טוב