שאלה
שלום רב!
בימים אלו אני עובד בעבודה שדורשת ממני יציאה מהבית בשעה מוקדמת (בין 5 ל5 וחצי).
מסגרת העבודה שלי לא מאפשרת לי זמן להניח תפילין ולהתפלל מהרגע שאני מגיע אל מקום העבודה (6 וחצי).
שאלתי היא האם עדיף להתפלל בבית, שהנחת התפילין תהיה לפני זמן "משיכיר"?או שמא עדיף להניח תפילין ולהתפלל תוך כדי נסיעה?(אני נוסע בתחבורה ציבורית/טרמפים).
אשמח לתשובה או להצעות אחרות טובות יותר.
תודה מראש.
יוס.
תשובה
שלום
היוצא לדרך, אם הוא יכול להתפלל תוך כדי הליכה או בישיבה (כשחברו נוהג), עליו להמתין לזמן 'משיכיר', ויאמר את ברכות קריאת שמע ויתפלל שמונה עשרה תוך כדי הליכה או בישיבה. ואם הוא יכול לומר את ברכות קריאת שמע בדרכו אחר זמן 'משיכיר', אבל אינו יכול להתפלל שמונה עשרה בדרכו, אזי יקדים להתפלל עמידה אחר 'עמוד-השחר', ואת ברכות קריאת שמע ואת שמע יאמר בדרכו, למרות שלא יסמוך גאולה לתפילה.
ולהרחבה ומקור התשובה ראה בספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=513
בברכה אייל משה
מקורות:
בברכות ל, א, למדנו עד כמה אמירת ק"ש וברכותיה לפני 'משיכיר' היא רק לשעת הדחק, שכל זמן שאפשר לאומרם תוך כדי הליכה אחר 'משיכיר', חובה לעשות כן. ורק נותרה שאלה אימתי יתפלל. לדעת ר"ח ותוס' ועוד, יתפלל בעמידה בביתו לפני 'משיכיר', וכן נפסק בשו"ע פט, ח. ולדעת בה"ג מוטב שיתפלל בהליכה כדי לסמוך גאולה לתפילה, ולמעשה כך נוהגים, כמבואר במ"ב פט, מב, וכה"ח נד. אבל כאשר הוא יכול לומר את ברכות ק"ש בדרכו אך אינו מסוגל להתפלל, כגון שהוא יודע על פה את ברכות ק"ש בלבד, או שהוא נוהג, ויודע בעצמו שיכול לומר תוך כדי נסיעה את ברכות ק"ש, אבל להתפלל אסור כשהוא נוהג (עיין בהמשך יז, טז), אזי ינהג כר"ח ושו"ע, ויתפלל עמידה בביתו אחר עמוד השחר, וידחה את אמירת ברכות ק"ש לדרך כדי שיאמרם אחר זמן 'משיכיר'.
למעשה נראה לחשב את זמן משיכיר לפי מצב החמה כשהיא מגיעה ל- 11 מעלות מתחת לאופק. והוא בימי ניסן ותשרי 48 דקות לפני הנץ, ובשיא החורף (22/12) 52.5 לפני הנץ, ובשיא הקיץ (22/6) 58 דקות לפני הנץ. הרי שרוב השנה הוא סביב 50 דקות. ומ"מ לכתחילה טוב לאחר את זמן 'משיכיר' בעוד כחמש דקות, ובשעת הדחק אפשר להקדים בכחמש דקות.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם