שאלה
שלום קוראים לי אלעד ואני בן 20. יש לי חברה כבר שנה וחצי ואנחנו מתכננים בקרוב להתחיל לנוע קדימה בקשר. אך יש לי בעיה עם ההורים ויותר נכון האמא...
אמא שלי היא האישה הכי הכי בעולם ואני נורא אוהב אותה ומשתדל לכבד אותה, אך תקל גדול יש ביננו- וזאת החברה.
חברתי היא גם אדם מקסים ואני אוהב אותה מאד יש ביננו קשר הדדי של עזרה,חברות תמיכה הקשבה וכו. (אני מודה היא נתנה לי המון תמיכה בלעבור המון מכשולים)ותמיד היה לה את הראש הגדול הזה בכל מצב של מצוקה, אך אמי לצערי לא מוכנה לקבל אותה ( חשוב לציין בשל בעייה זו אין הורי יודעים בוודאות על התכנונים) וזאת משום שאמי רואה בה כגורם מפריע בחיי. לדוגמא: נכון ובתקופת השמינית עשיתי שטויות ונסעתי אליה וחזרתי לישיבה בשעות לא שעות ושוב כדי לציין כי אני זה שתמיד הציע את הרעיונות לבוא לחזור בשעות מאוחרות, אך בתקופת הבגרויות חברתי עשתה הכל כדי שהצליח והעמוד במבחנים וכמובן אחרי שהתקבלתי ללמודים גבוהים ששינו פאזה ועשינו סדר בעניינים והתבגרנו.
אך לאמי יש דעה קדומה על חברתי שכאילו זו היא שיזמה הכל ובגללה נכשלתי.משיחה שקיימתי עם אמי התברר לי שאמי חושבת בצורה מאד שגויאה:היא חושבת שחברתי תמיד דואגת לעצמה ואף לא חוזרת בטרמפים כי היא לא מסכימה שהוריה אידאגו יותר מידי,או למשל רק כשנוח לחברה שלי היא נפגשת איתי והיא בכלל לא דואגת לי ובקיצור מדברת עליה בצורה כזו חריפה ואף לאחרונה גם בשיחת טלאפון שקיימו השתיים אמי זעפה בחברתי סתם משום שאמי לא הבינה את אותו מיקרה וגם שניסיתי להבסביר לה מה קרה באותו ערב היא הפכה את כל ההסבר כדי שזה יהפוך שחברתי באמת אשמה. ואני יודע בצורה הכי וודאית שלחברתי אין כל קשר למקרה ואני זה הוא הבעייתי.אני מרגיש כי אמי מנסה לסכסך ביני לבינה בלי שום הצדקה לעניין כי אני יודע שזו האחת.עוד דבר חלשוב להזכיר כי אמי היא אישה מאד דאגנית ואכפתית מהילדים שלה ואני מעריך אותה על כך עד מאד וקשה לי למאר לה זאת משום אותה בעיה שגרמה לסכסוך ביני לבין אמי.אבל ברוב המוחלט של הפגישות שלי ושלי אמי הם בסדר גמור רק כשזה מגיע לנושא של החברה שלי ניהיה פיצוצים.הרב אין שום בעיה ביני לבין חברתי וכל הבעיות הן פרי דימינם של אמי אז אשמח אם תוכל לייעץ מה עלי לעשות בנוגע לבעיה שהיא פוגעת בקשר ביני וגורמת לסכסוך בין כל הצדדים
תשובה
מי שיחיה עם האשה אשר תשא, יהיה אתה, ואתה בלבד. אם אתה שלם בכל מאה האחוזים שהיא המתאימה לך, ויחד איתה אתם יכולים להתקדם בחיים, מתוך "אהבה ואחווה ושלום ורעות"- אתה צריך לדבר עם אמך באופן גלוי וברור, להגיד לה מה אתה חושב על החברה שלך, וכי אתה חושב כי הערכתה של אמך כלפיה שגויה, וזו החלטתך. קח בחשבון, כי יכול להיות שאמך תתקשה לקבל את החלטתך, ויהיו קשיים במערכת היחסים בינך לבין אמך (אינני מדבר על קשיים במערכת בין אמך לבין חברתך, אחרי הנישואין...) אך אם זוהי החלטתך, וברור לך שאתה צודק- אמורים להיות לך כוחות להתמודד עם הקשיים בכל מערכת היחסים שבינך לבין אמך. אין פה בעיה של "כיבוד אב ואם". מצווה זו אינה באה לקבוע שאמך יכולה להכתיב לך עם מי להתחתן... הרגשתך השלמה, וכבוד לאמא, הם הם המתכון לחיים טובים ונכונים לאורך ימים ושנים עם האשה אשר אהבת.