שאלה
אני בת ממשפחה דתית.
גדלתי בבית בעייתי, עם הורים ששניהם היו בשואה , האב היה אלים בבית ולא תמיד מוסרי
ואיני יכולה נפשית לכבד את זכר אבי אף לא ליד ילדי...... וזה כואב
ילדי שואלים אותי למה איני מספרת עליו מאומה ואיני יודעת מה להשיב להם.
גם שנים רבות כתבתי בכאב זיכרונות מחיי כי כך הצלחתי כצורך נפשי לנקות זיכרונות אלה מתוכי.
היה חשוב לי לא למחוק אותם סתם כך , היה חשוב לי לזכור דברים על מנת אולי יום אחד לפרסמם שאחרים ילמדו מהדברים
קשה לי עם הדבר שכן איני רוצה לעבור על מצוות כיבוד הורים ,במיוחד ששני הורי כבר אינם בחיים.
אבל קשה לי גם למחוק את הדברים כאילו לא היו, שכן בהמשך חיי עברתי ניסיונות קשים שבאו גם כתוצאה מהחיים שגדלתי .
אף קשה לי להגיד את המצווה עלי את המשפט: אבי זכרונו לברכה
ויש לי צער גדול וייסורי נפש רבים.
אני מבקשת לשמוע עצה שתעזור לי בכל השאלות המתעוררות בי במיוחד מה אני אומרת לילדי
ומה אני אומרת לבני האהוב .......ששם אבי ז"ל נתתי לו.
תשובה
ערב טוב
סיפורך נוגע ללב ומורכב עד מאוד.
איני בטוח שיש עימי תשובה לשאלות הגדולות הללו.
לעיתים, מרחק השנים מאפשר מבט סלחני יותר כלפי אלו שאינם עוד (על רקע המצוקות שחוו הם, על רקע החברה בה גדלו והנורמות השונות מהיום, על רקע האמונה שהתכוונו לטוב, על רקע כשלונות שלנו ועוד).
אכן ישנם מקרים שהעוול שנעשה הוא כה גדול שקשה לסלוח ולהתעלם ממה שהיה אז.
נראה לי כי אם הילדים מבוגרים דיים על מנת לפתוח בפניהם את המורכבות שאת מתארת, הם יתברכו בכך מאוד. הם יפגשו אמא שיש לה רצון אמיתי לכבד את הוריה וזכרם (מחד) ורגישות רבה למוסר וטוב לצד זאת.
בטוחני שהם יבינו היטב את המצב ויקבלו אותך ואת ייסורייך באהבה.
לעניין מצוות כיבוד אב ואם בהורים רשעים נחלקו השו"ע והרמ"א.
אצטט כאן מתשובה שניתנה בעבר באתר זה ( https://www.kipa.co.il/ask/show/192533)
בהצלחה רבה
אורי
לעיתים מתעוררת שאלה, האם גם כשהאב רשע ובעל עברות, מחויב הבן לכבדו ולירא מפניו, או שהואיל והאב השחית כל כך את מידותיו, נפטר הבן מהחיוב לכבדו?
נחלקו בזה הפוסקים (שו"ע יו"ד רמ, יח). לדעת בעל ה´שולחן-ערוך´, רבי יוסף קארו, אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות חייב לכבדו ולירא ממנו. ולא עוד, אלא אפילו אם הבן ממזר, כלומר שאביו הולידו באיסור של גילוי עריות, ועל ידי כך פגם את הבן וגרם לכך שכל ימיו לא יוכל להתחתן עם ישראלית, אפילו במקרה כזה פוסק ה´שולחן-ערוך´ שחייב לכבד את אביו הרשע.
לעומת זאת דעת הרב משה איסרליש (הרמ"א), בעל ההגהות על ה´שולחן-ערוך´, שאין מצווה על הבן לכבד את אביו הרשע, כי כל מה שציוותה התורה לכבד הורים, הוא דווקא באב רגיל שנוהג כשורה, אבל את הרשעים לא ציוותה התורה לכבד. ויש להדגיש שאב רשע הוא דווקא אב שדבוק ברע ומרבה לחטוא, פוגע ביודעין באנשים אחרים או עושה עבירות להכעיס. אבל אדם רגיל, שלעיתים נכשל בעבירה, ברור שבנו מצוּוה לכבדו ולירא מפניו. וגם כשהאב ממש רשע, כמו למשל אב שהוליד בן ממזר, שלדעת הרמ"א אין לכבדו ולירא מפניו, מכל מקום אסור לבן לגרום לו צער.
לעיתים בעלי תשובה טועים וחושבים שאינם צריכים לכבד את הוריהם, מאחר שהם חילונים. אבל להלכה בזמננו כל אדם שנוהג במנהגי דרך ארץ ומוסר, למרות שאינו שומר מצוות, אינו נחשב רשע, וודאי שהבן חייב לכבדו ולירא מפניו. והטעם לכך, שבזמן הזה רוב האנשים שאינם שומרי מצוות, אינם עושים זאת מתוך רצון רע להכעיס, אלא מפני המצב הכללי של הדור. ולכן ברור שבעל תשובה חייב לכבד את הוריו למרות שאינם שומרי מצוות.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם