שאלה
שלום!
בזמן האחרון אני נמצאת במצב של דיכאון מתמשך..
בעיקר בגלל כל מה שקורה עם גוש קטיף. מצד אחד אני כל הזמן אומרת לעצמי שזה פשוט לא יקרה אבל גם מאמינה שאם זה יקרה- הכל מהקב"ה מה שאומר שהכל לטובה.ומצד שני- לפעמים אני רואה חדשות ומקשיבה לתקשורת ופשוט נכנסת לייאוש.. אני לא מבינה איך הממשלה שלנו הולכת לבצע מהלך כזה נוראי.. ואיך שעמ"י בחלקו פשוט שותק או כועס על המתיישבים ואיך התקשורת פשוט מעוותת את המציאות וגורמת למתיישבים להיראות כמו ונדליסטים פורעי חוק..
ועכשיו יש לי בעיה עם ההורים שלי-
ביום שני הקרוב, תתחיל הצעדה לכיוון הגוש. במהלך כל השנה האחרונה ידעתי שאם חו"ח יגיע היום פקודה, אני אתייצב. ועכשיו רה"מ גם אסר את הכניסה לגוש..
אני רוצה להגיע ביום שני, הבעיה היא ההורים שלי. מבחינה חוקית אני כבר בוגרת ויכולה להחליט לעצמי, אבל בכל זאת אני גרה אצלם בבית והם מכלכלים אותי ודואגים לי, ויותר מכל, אני אוהבת אותם. אני יודעת שבמקרים כאלו כשהורה אומר לילד לקיים מצוות כיבוד הורים ולהפר משהו שקשור למצווה אחרת בתורה (כאן אני מדברת על שמירת הארץ כמובן) לילד אין חובה להקשיב כי זהו לא כיבוד, אבל אני גם לא רוצה לצאת מהבית בכעס וריב. אני יודעת שההורים שלי בחיים לא ירשו לי להגיע לשם.. למרות שהם נגד החזרת הגוש- הם פשוט מיואשים כבר ובטוחים שאין טעם ואין מה לעשות. ובעיקר, הם מושפעים מאוד מהתקשורת השמאלנית. הם יחשבו שאם אני אלך לשם אני בטח אלחם נגד חיילים ודברים מעין אלו ופשוט לא יסכימו בשום פנים ואופן שאלך.
אני לא יודעת מה לעשות. מה להגיד להם כדי שזה לא יתפוצץ. אני רוצה להיות בגוש אבל גם לשמור על קשר טוב עם ההורים שלי..
ובכלל, אני מפחדת מאוד ממה שיהיה שם.. ממלחמת אחים שלמרות שכל הזמן אומרים שלא תתרחש, א"א לדעת ומספיק שאחד יפתח באש משני הצדדים כדיי שתתחיל שם אלימות רצינית. ואיך בדיוק אני אמורה לנהוג?
פשוט מיואשת.
תשובה
שלום וברכה. ראשית כל היאוש מעולם לא תרם דבר למתייאש. חז"ל למדו אותנו שאפילו חרב חדה המונחת על צוארו של אדם אל יתייאש. שאלי את הוריך אם חס וחלילה היה אחד מקרוביהם חולה מסוכן והרופאים אומרים שאינם יודעים האם יש לו סיכוי לחיות. האם היו בכל זאת עושים כל מאמץ ואפילו שאינם בטוחים שמאמץ זה יעזור.
ולגופם של דברים. צדקת שבדבר הלכה אין לשמוע להורים כאשר הם אומרים לילדם לעבור על ההלכה אלא שלענין ההגעה לגוש קטיף - עם כל החשיבות הגדולה שיש בכך - אין במניעה ממך מלהגיע לגוש קטיף משום לעבור על מצוה. שכן אין הם מפקיעים ממך את מצות ישוב הארץ. ברור שאם יש לאדם מניעה מסיבה כלשהיא מלהגיע לגוש אין הוא מבטל בכך מצות ישוב הארץ.
באופן עקרוני רצוי שתלבני עם הוריך את גבולות החופש שהם מוכנים לתת לך בהיותך בוגרת, ועד כמה הם מוכנים לכבד את השקפותיך גם אם אינם תואמים את השקפתם.
בברכה ובהצלחה.
התשובה נתנה ע"י הרב אביגדור שילה