שאלה
שלום וברכה,
אני יוצאת עם בחור מספר חודשים והגענו להחלטה להנשא בעז"ה. הבעיה היא שאמי באבל (סבי, שאגב לא היה לה שום קשר איתו מאז היותה ילדה בת 8 שהוריה התגרשו, נפטר סמוך לחנוכה האחרון) ואני מאוד רוצה שבחתונה היא תוכל לרקוד ולשמוח ללא שום איסור. האם לחכות עד קצת לפני תאריך יציאת האבל ואז להתארס ומעט זמן אח"כ להתחתן או עדיף להתארס ו"לסחוב" כמה חודשים עד לחתונה? (אני מניחה שבעניין האבלות לא משנה מה היה טיב היחסים בין אמי שתחי' לאביה)
תודה גדולה מראש
תשובה
שלום וברכה
א) אין כל קשר בין טיב היחסים של אמא לבין אביה בכל מקרה היא באבל.
ב) אם אמא קרובה לסיום האבלות היה כאן מקום לקבוע את החתונה לאחר תום האבלות. אולם עדיין היא נמצאת בעיצומה של שנת האבלות ולכן לדעתי אין כל מקום לדחות את החתונה. זוג שהגיע למסקנה שהוא מעונין להתחתן הרי הוא צריך לעשות זאת מיידית ולא לדחות.
לגבי השתתפותה של אמא בחתונה התירו האחרונים (למשל הרב משה פיינשטין באגרות משה חלק ב' יורה דעה קע"א) להשתתף במיוחד שהעדרות היא מצערת את החתן והכלה. לגבי רקודים זו שאלה שדורשת שקול דעת רחב יותר. מחד, אם אמא תימנע מלרקוד את עלולה להצטער אבל מאידך, יש הבחנה בין להתיר נוכחות בחופה או רקודים בפועל.
נקודה זו צריכה להתבאר תוך הכרות מעמיקה יותר של התמונה המשפחתית.
אבל החשוב מכל, לא לדחות את החתונה
בברכה ומזל טוב
מאיר נהוראי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם