הוראה בביה''ס

שלום לך,

אני מבין את הצער ועוגמת הנפש שלא התקבלת לעבודה בה רצית.

הדבר הראשון שבודאי למדת כמורה, הוא להכנס ל'ראש של השני', רק אחרי שנבין אותו נוכל להתייחס לדעתו, לשלול או לקבל אותה.

כעת את בסערת רגשות, זה גם מובן וגם ניכר מאד משאלתך. בבית ספר זה לא כדאי שתלמדי ולא משנה מה דעת ההלכה, הרי אף אחד לא רוצה לעבוד במקום בו אינו רצוי ותהיה הסיבה אשר תהיה.

בנסיון להבין אותם אני יכול להצביע על כמה כיוונים:
1. מי שאין לו ילדים לא תמיד הוא מבין את הקשיים של הילדים (וגם של ההורים).
אני אישית לימדתי בשתי תקופות בחיי ואין מה להשוות את היחס והדרישות שלי מהתלמידים כאשר ילדי היו קטנים, ליחס ולהבנה שהיתה לי לאחר שהיו לי ילדים בגיל אותו לימדתי - הכרתי את נפש הרבה יותר טוב והחינוך שלי היה הרבה יותר טוב.
2. בעיות צניעות בקרב המורים.
עבודת ההוראה צריכה להיות עבודת צוות בין כל מורי אותה כיתה. יש אי נוחות ולצערי גם לפעמים מעידות בין מורה למורה. במקומות רבים יש חדרי מורים נפרדים למורים ולמורות - וכך ראוי לנהוג (הפרדה אינה ענין רק לילדים אלא עוד יותר למבוגרים) . אולי באותו בית ספר עדין לא נערכו לכך והמורים או חלקם מעדיף שיהיו שם רק מורות נשואות (ואולי גם מורים).

אני מאחל לך למצוא עבודה במקום נעים
ולחזק בליבך את הסבלנות לדעות אחרות - זה מועיל גם בחיים גם בהוראה וגם לחתונה

בברכה דוד לוי
098987548

כמובן שניתן לחפש עוד סיבות אולם די בשני אלו כדי לנסות להבין את כיוון המחשבה של בית הספר ולחפש מקום אחר ללמד בו.