הונאת גר

שואל יקר שלום רב,

במשך זמן רב לא הצלחתי להוציא את שאלתך מהממשק למרות שהתשובה נכתבה שוב ושוב, היום בס"ד הצלחתי לשלוח אליך.

היחס לגרהגר הרי הוא כיהודי לכל דבר, לבד מכך שצריכים להזהר בכבודו עוד יותר מאשר בכבודו של יהודי מלידה, וזאת מפני הקשיים העצומים שהגר עומד בפניהם. הנה הוא עוזב את עמו ואת ארצו, ומצטרף לעם של חכמים ונבונים, עם תרבות ומסורת עתיקה, שלא קל לקולטה במהירות. כל המעבר הקיצוני הזה דורש מאמצים נפשיים עצומים, וכל עלבון ואפילו קל שבקלים, מערער את הביטחון, וגורם לעצבות גדולה.
ולכן החמירה מאוד התורה, וקבעה שכל המצער את הגר עובר על שלושה לאווים. ראשית הרי הוא כיהודי רגיל, וכל המצערו עובר על האיסור : "לא תונו איש את עמיתו". אבל עוד שני לאווים הוסיפה התורה למי שמצער את הגר. שנאמר בפרשת משפטים : "וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים". והלאו השני נאמר בפרשת קדושים : "וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם, ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה´ אלהיכם".
אף מן הצד החיובי, נצטווינו בשתי מצוות לאהוב את הגר : ראשית ככל יהודי, ועוד מצווה מיוחדת ניתנה לגבי הגר, שנאמר : "ואהבתם את הגר". ואכן הגיוני הוא להרבות באהבה כלפיו, אחרי שמרצונו החופשי בחר להתקרב ולהצטרף לעם ישראל, ועל כך הוא ראוי לאהבה כפולה.
ואף הקב"ה אוהב את הגרים, שנאמר: "אוהב גר לתת לו לחם ושמלה". ויהי רצון שנזכה כולנו לאהוב ולקרב את הגרים, לאמצם אלינו בחום, ולגלות בכך את סגולתו המופלאה של עם ישראל. (מתוך הלכות גיור של הרה"ג הרב אליעזר מלמד שליט"א)

הלכות גרים: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1944
במאמר באתר דעת בנושא: http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/207-2.htm


פסח שמח וכשר,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il