שאלה
לרב שלום.
נתקלתי בבעיה קשה ביותר ואנני יודע מה לעשות!
אנא שלח לי במהירות האפשרית את תשובתך.
אני אדם דתי אשר לומד בישיבה גבוהה בשיעור א'.
ישנם חברים מהישיבה התיכונית אשר שמרתי עמם על קשר. ואחד מהם עומד ממש עכשיו לפני גיוס.
עוד בזמן הישיבה התיכונית ידעתי שחברי לא שומר על כל תרי"ג מצוות כהלכה. עד כדי אי הנחת תפילין כל יום.(לעומת זאת כפי הידוע לי על השבת שומר הוא ומתפלל עם אביו בבית הכנסת).
בזמנו, ועד היום ניסיתי לחזקו בתמימות וברכות וללא הועיל!
בזמן האחרון הוא הגיע למצב שגם את הכיפה הוא הוריד. שאולי זהוא פרט שולי לעומת הנחת התפילין, אך זה מבחינת חיתום וסוף.
ידוע לי שגם הוריו מאד מצטערים על כך שכן הוא בא מבית דתי מסורתי.
עכשיו לפני הגיוס החלטתי באיחור מה לנסות להשפיע עליו ולו במעט.
ושאלתי אותו למה הוא הוריד את הכיפה ולא מניח תפילין וכו'.
כמובן את הכל עשיתי בנועם ובחברות, בזמן שהלכנו לכאורה לשבת יחד במסעדה.
תשובתו הפתיעה אותי עד כדי "שוק".
הוא ענה לי: שהוא לא רוצה להיות דתי עכשיו כי ידוע לו שכאשר יעזוב את הבית הוא בטוח לא יהיה דתי.
לא הבנתי למה ולכן שאלתי.
הוא ענה לי בצורה ישירה ש"אדם הומו-סקסואל לא יכול להיות דתי". כמובן שעד רגע זה לא ידעתי על כך כלום, יותר מאוחר נודע לי ממנו שרק אני ואחיו הגדול יודעים על כך!
אנא עזור לי ותן לי פתרון לסבך זה של בעיות
שכל המציל נפש אחת, דווקא נפש שהיא נצחית וכעולם, ולא הגוף הגשמי. כאילו הציל עולם ומלואו!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
ראה באתר זה יש הרבה תשובות על ענין הומוסקסואלים ודת.
יש כאלה שלא מוכנים לותר על ההומוסקסואליות שלהם ולא מוכנים לתר על הקשר לאלקים, והם עושים כל מיני התפתלויות להסביר את אלוקים כן רוצה את דרכם המינית.
ברור לחלוטין כי יש כאן "הדחקה" שלנו נראית "מצחיקה" בנאיביות שלה.
אבל במחשבה קצת יותר מעמיקה אנו מגלים כי שני הדברים מאוד חשובים להם. והם לא מוכנים לותר על אחד מהם ולכן הם מוכנים לבצע את ה"הדחקה" הזו ולהסתכן בכך שיאשימו אותם בנאיביות.
מה למעשה?
לדעתי אסור לשבור אותם ב"ראליות" שלנו ולומר להם "אין לכם חלק באלוקי ישראל".
חס ושלום!!
להפך.
צריך לומר להם "בנים אתם לה' אלוקיכם"
אתם בנים של אלוקים.
זיכרו שיש כאן איזו שהיא תקלה.
"תקלת יצור"
"תקלת בחינוך"
"תקלה נרכשת"
"תקלה מדומת".
לפעמים מדובר בתקלה שנגרמה בעקבות "תאונה". חשוב להגדיר מה היא התקלה ומה גורמיה ולפי זה להביא ריפוי בריאות ושמחה.
הכי חשוב זה לומר לו כי הוא יכול לחזור לבריאות.
למצב שבו אלוקים ברא את האדם - איש ואשה.
אם זו "תקלת יצור" התיקון קצת יותר קשה. אם זו "תקלה מדומת" התיקון (בדרך כלל) יותר קל.
הטיפול בשתי התקלות האחרות הוא שונה לפי רמת הנזק שנגרמה במהלך השנים.
הוא הדין במקרים של תאונה.
ישנם הרבה שחזרו. ישנם הרבה שבדרך. אני מכיר אישית כמה בחורים שהאמינו בכח לתקן ותיקנו למעלה מכל שיעור ודעת. הם חיים חיים מאושרים עם בנות זוג. וכיון שאנחנו חברים מספיק קרובים אני יודע גם מה שקורה מתחת לפני השטח. (סוף סוף זה תפקידי הרשמי). ואני יודע שהם חיים טוב. ובנות זוגם שמחות. ויש להם ילדים אהובים ומאושרים. נכון שבמהלך ה"תיקון" יש רגעים קשים שבהם אדם אומר "קשה לי" אולי אשקע בבעיות העבר.
בכל מקרה צריך לדעת כי יש רגעים קשים וצריך לעבור אותם. כל כמה שמתגברים על קשיים שבאים בדרך - מוניעים את הקשיים הבאים לבא.
אמור לו באהבה.
אפשר לתקן.
אמור לו כי הדרך שהוא בוחר היא דרך של מביאה חיים.
ובחרת בחיים!