הויכוח להתיר זרע לבטלה

שלום

דעת העזר מקודש באה"ע כג על סעיף ב', שיש צד של ספק דרבנן או ס"ס דאוריתא בהוצאת ז"ל. שכן הוא הבין שמה שר"י הקל (הובא ברמ"א שם כה) לבוא על אשה שלא כדרכה ולהוציא ז"ל אם זה לא תדיר, הוא נכון גם להוצאה ביד. ואז הוא אומר כך- ספק שמא הלכה כר"י, ועצם האיסור הוא דרבנן. או שעצם האיסור הוא ספק דאור', ויש ס"ס- שמא הלכה כר"י, ושמא הלכה דרבנן.

אך דבריו תמוהים ודחויים להדיא.
א.כל הנושאי כלים מביאים את ספר חסידים שאם אדם עומד לחטוא באשת איש, עדיף שיוציא ז"ל, וככפרה יטבול בקרח בחורף, או יתענה 40 יום בקיץ. ואם סברו כעזר מקודש, הרי מותר לו ממילא. אלא שלא סברו כמותו אף אחד.
ב.הרמ"א שהתיר ביאה שלא כדרכה זה רק שבא עליה כדרך כל הארץ ולא הוצאה בידיים, כפי שבאר בהיתרו לשאת איילונית.
ג.כל הגמרות משמע מהם הפוך ממנו, שהעוון הוא גם באופן שאינו תדיר.
ד.גם הוא עצמו כתב בסוף שאין דעתו להתיר כלל, אלא לומר שאם עשה כך בשוגג לא חייב לחזור בתשובה.
ה.אף אחרון שאני מכיר לא כתב לסמוך על דבריו, ובב"י משמע הפוך מדבריו שכן חולק על ר"י אפילו בביאה כדרך כל הארץ שלא כדרכה אם יוצא ז"ל.

תהיה גיבור ואל תחפש הכשרים לתאוות פרועות.

בהצלחה