שאלה
שלום.
אני בת 14 וחצי, בתנועת הנוער "בני עקיבא", אני דתייה מחיפה.
רציתי לפרוק משא שמכביד עליי כבר יותר משבוע ופניתי דוקא אלייך-רב שבא במגמה לעזור ולייעץ בביות של גיל הנעורים.
בזמן האחרון אני כל הזמן חושבת על בן מסויים בשבט שלי שמסתכל עליי ל הזמן (אני רואה אותו כל יום בחזרות לתאס"ים), אני לא יודעת מה עלה בראשי אבל אני חושבת שהוא קצת מחב אותי. אבל אני לא אותו.אולי בעצם קצת..אבל לא במובן של אהבה רצינית כי אני יודעת שדבר ראשון זה לא הגיל ודבר שני הוא ממש לא בשבילי כי הוא כל הזמם מקלל קללות גסות ומתנהג בצורה ממש דוחה ומגעילה (הרב יודע למה אני מתכוונת...) ולמרות שאני כל הזמן אומרת לעצמי: את- ששואפת לבית חרדי של תורה ומצוות, נסחפת למערבולת רגשות שכזו??!........אני מתחילה להזניח את התהילים היומי שלי ואת שאר ההלכות שהייתי קוראת כל יום, את תפילת שחרית ושאר הדברים הקדושים שהייתי דגלת בהם- לא לדבר על/עם בנים כי ידעתי כמה אנשים נפלו ברשת הזו של "בינו לבינה" ושאר המחשבות שמסתובבות בראשיהן של הבנות והבנים...ואני-ילדה איכותית (בלי גאוה כמובן), בת למופת להורי, בועטת בכל מה שחינכו אותי, בכל מה שדגלתי בו בגלל שנקלעתי לתסבוכת ביני לבין עצמי.....הוא כל הזמן בראש שלי, הוא גורם לי לבילבול ולמחשבות זרות ואני לא מצליחה לסלק את המחשבות האלה ואותו מראשי-ניסיתי בכל מיני דרכים: התחלתי לקרוא ספרי קודש שמחזקים בעיניין הזה ולא מצליחה!!! (ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.."-קודם העיניים רואות, מתבוננות ואז הלב מתחיל לחמוד---וזה בדיוק מה שקורה לי!!-הייתי מסתכלת עליו ואז הוא התחיל לשים לב, וכשכבר תפסתי את עצמי והפסקתי,הוא המשיך להסתכל כל הזמן והלב התחיל לחמוד, וזה כבר יותר מידי..וכשאני רואה באיזה מבט נגעיל מלא בתאוות מהסוכ שאני ממש לא סובלת עוברות לו בראש....)
אני מנסה להשתחרר מכך ולא מצליחה.......מה יהיה איתי?!?אני ממש מתחילה להגעל מעצמי אני נואשת....
עזור לי בבקשה להשתרר ולפרוש מכל זה.......
(אולי זאת לא בדיוק שאלה שבד"כ שואלים ב"חברים מקשיבים" אבל אני בס"כ צריכה עזרה נפשית ורוחנית ומעט חיזוק......אני לי האומץ לספר את זה למישהו קרוב ולכן אני פונה אלייך ונשארת בעילום שם.
בתקווה..
אני.
נ.ב: אם אפשר לקבל תשובה תוך יום-וחצי כי העיניין מאוד מעיק עלי ודחוף לי...תודה רבה!!!!!
תשובה
שלום רב,
ברצוני להבהיר כי איננו רבנים ב"חברים מקשיבים". על מנת לשלוח שאלה לרב עליך לבחור ברשימת המשיבים רב. בחברים מקשיבים- אנחנו ידידים שרוצים להקשיב ולתת עצות ממיטב ניסיוננו.
ראשית אני רוצה לומר שאינך בועטת. חלילה. את במצוקה, מבולבלת ועולות שאלות. את אינך בועטת, האמיני לי.
כולנו עוברים תקופות קשות יותר מבחינה אמונית או מבחינת היכולת הנפשית לעמוד בכל קיום המצוות והדברים הנוספים שלקחנו על עצמנו.
ואמרת בעצמך, לדעתי, את הפיתרון המיידי- אחרי המעשים נמשכים הלבבות. כל עוד לא התחיל שום דבר ביניכם יש לך את הכוח לעצור את זה. את הרי יודעת בליבך שלא "לנער הזה ייחלתי" ושזה לא טוב עבורך- בלשון המעטה.... אז הרפי. הפסיקי להביט בו, והרחיקי את מחשבותיך ממנו! חשבי על דברים אחרים, שוחחי עם חברותיך כשהוא בסביבה, התעלמי, וחזרי ואמרי לעצמך בראש: לא!
אנחנו פה לעזרה נפשית ורוחנית- גם בקו הטלפון כמובן. אבל אם תרצי ליווי יותר אישי וצמוד- אני מציעה לך לפנות למישהו קרוב- הקומונרית, המדריכה, המחנכת או היועצת הסוציאלית בביה"ס. אני מבינה שאין לך אומץ לפנות אליהם אבל מי שצריך עזרה אל לו להתבייש לבקש אותה. יש דברים שבנקודת המבט שאנו נמצאים בה נראים אדירים וענקיים, ואילו בפועל, אם מישהו מבחוץ מסתכל הוא יודע את האמת האובייקטיבית, ואת זו אני מנסה להראות לך: את מסוגלת! יש לך רקע, בית, חינוך ורצון- את צריכה ללמוד להשליט אותו על הלב, שכן זו המהות- השלטת השכל הישר על היצר. אסור שהיצר יוליך אותנו! רק חשבי לעצמך לאן זה יכול להדרדר. ואת עוד כועסת על עצמך בגלל מבטים...
היי חזקה.
אם את רוצה לשאול דברים נוספים, או אם לא עמדתי על הבעיה די טוב, את תמיד מוזמנת לפנות שוב,
שלומציון