ההלכה בהתאם לזמן

ב"ה


ברכת ה' עליך!


במילה הלכה באה מלשון הליכה, התקדמות. בניגוד למה שרבים טוענים כנגד ההלכה כאילו היא קפואה ומיושנת ומאידך - לא מוכנים לקבל שום שינוי בטענה ששינויים אלה הם תוצאה של תפיסת עולם רפורמית, ברצוני להעיר תפיסה זו היא היא המזיקה להלכה ויתכן ומקורה של התפיסה הזו הוא ממקומות הזרים לרוחה של היהדות.
רבי יוחנן טוען ש"כותבי הלכות כשורף תורה והלומד מהן אינו נוטל שכר". הוא סבר שעצם העלאת ההלכה על הכתב מהוה סתירה למהותה: הדינאמיות!
להלן רשימה חלקית של הלכות "שהשתנו":
1. אין מוכרין בהמה גסה לגויים. (ע"ז יד')
2. אין לגדל בהמה דקה בא"י. (ב"ק פ').
3. אין לרקוד בשבת. (ביתה פ"ח) ועוד, ועוד.

האם חכמים היו רפורמים? ושמא תאמר: טוב, זה היה מותר רק להם, אין לך על מה להסתמך!

עלינו להדגיש שמעולם לא השתנו העקרונות ההלכתיים. מעולם לא היה מצב בו חכמים עקרו את אחד הכללים בתורה. אולם, לפעמים כדי לשמר את כוונתה של תהורה הקדושה, יש להתאים את גזירות החמים למציאות בה אנו חיים.
לכן, הרעיונות המרכזיים של הלכות צניעות לא השתנו ולא ישתנו. אבל אין לנו לוותר על ההבנה שעקרונות אלה צריכים להבחן באופן יחסי לתקופה בה אנו חיים.

אומנם, הסמכות לבחינה מדוקדקת זו היא בידי גדולי הדור. תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה ושיקול דעת משמעותי. בעיקר בהלכות להן השלכות ציבוריות. אבל, עליך לדעת שאם נשמר את המציאות כמו שהיא למרו ההשתנות החברתית - אנו מזיקים לתורה, להלכה ולרעיון הרוחני שמאחוריהן.


בברכה,

שי