שאלה
שלום כבוד הרב!
יצאתי עם בחור פעמיים ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי טוב משום שהוא רציני מבחינה דתית וזה היה מושלם בשבילי.
שיתפתי את הוריי אמי איחלה לי בהצלחה.
יום אח"כ הוריי קראו לי לשיחה ואמרו לי שזה לא נראה להם משום שניתן להבין שהבחור מבוגר ממני(אני בת 20 והוא בן 25).
לאחר לילה ללא שינה החלטתי שאחרי שתי פגישות אני לא מעמידה את הבחור לפני הוריי ואני מעדיפה להיפרד ממנו כבר עכשיו.לא אמרתי לו שזה בגלל הוריי אלא בגלל שהקשר נטע יותר לכיוון ידידות מאשר לקשר רציני ואין טעם.זה חלק מהאמת לא היה רצינות בקשר,אלא יותר צחוקים ובדיחות.
האם עשיתי שיקול נכון שלא התעקשתי עם הוריי ומיהרתי לשמוע להם. האם גם בפעם הבאה שמקרה כזה יקרה עליי לנהוג אותו הדבר?
תודה ,כבוד הרב,
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
את צריכה לדעת שלא העיקר הוא הגיל אלה ההתאמה.
מה שאת צריכה לבדוק האם יש בינכם התאמה.
האם את מסוגלת לחיות עם אדם כזה ?
האם מידותיו מוצאות חן בענייך?
האם רמתו הרוחנית ושאיפותיו מתמזגות לכוון שרצוי לך?
מאוד תלוי בקשר שהולך ונרקם ונראה לי שזה מאוד מוקדם לקבל החלטה בעבות לחץ של ההורים.
את צריכה לבדוק באופן כללי אם זה נראה לך ואם לא את את מקבלת החלטה .ואם כן אז את מקבלת החלטה להמשיך תוך בחינת צדדים נוספים בקשר שהגיל הוא אחד מהמרכיבים אבל יש עוד מרכיבים וצדדים לבדוק ולהתייעץ עליהם.
כי אם יש התאמה טובה ומה שמפריע זה הגיל אדז במקרה כזה יותר חשובה ההתאמה מאשר הגיל.
ואת ההורים יש לך לשתף או בשלב שבו את רוצה להתייעץ וחשוב לך לשמוע את דעתם או בשלב שאת רוצה להחליט ואת לא יודעת מה להחליט.
אבל בשום אופן שההחלטה לא תצא מידייך!!
את זו שצריכה לקבל את ההחלטה.
נכון,צריך אומץ ותעוזה כדי להחליט זה לא בקלות ולא בא מהר אבל זו ההחלטה האישית שלך.
עייני גם ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15422
בברכה,
עוזיאל