שאלה
אני הייתי חניכה בסניף שנחשב אחד הגדולים אצלנו בעיר של תנועת בנ'ע, ועברתי להדריך בסניף אחר שהוא יחסית קטן והוא של תנועת עזרא...אני עברתי לסניף הזה כי אני יודעת שאני יכולה לתרום בו בהרבה מאשר בסניף הגדול, אבל בראש שלי אני יותר מאמינה בתנועת בנ'ע.
אני מרגישה כל הזמן משיכה חוזרת לסניף השני,למרות שאני מאוד אוהבת את הסניף שלי... ויש בעיה של עזיבת חניכים בכיתה ז'-ח' לסניף הגדול...ואיך אני אמורה לשכנע את חניכות שלי להיות אצלנו בסניף!? בלי קשר לזה שאני מרגישה שהם=ן הרבה יותר ממני....בקטע של הדוסיות..
וזה מסתכל...אני יודעת שיש לי מה לתרום להן, וזה קשה. אני באמת רוצה להדריך בצורה הכי טובה שאפשר,ולהאמין במה שאני עושה. אבל מבחינת אידיאלים אני יודעת איפה אני עומדת ולמה.... עזרה?
תשובה
שלום וברכה
עולמה של ההדרכה צריך כמובן להיעשות בראש ובראשונה לאור המקום בו ההדרכה שלך היא החשובה יותר. העובדה שאת הסכמת לעבור לסניף הקטן בו את יכולה לתרום הרבה יותר היא החלטה נכונה, וכך ראוי שיעשה כל מדריך – לבדוק אפוא המקום שהכי צריך אותו. נכון הוא שיש הבדלים מסוימים בין בני עקיבא לעזרא, אולם את יכולה להמשיך לקבל על עצמך את דרכה של בני עקיבא, ואף על פי כן לעבוד את שליחות ההדרכה בעזרה.
אם החניכות שלך טובות יותר ממך בתחומים מסוימים – נצלי את ההזדמנות, ולימדי מהן להתקדם ולהשתפר. לא לחינם אמרו חכמים כי "מתלמידי יותר מכולם", כלומר: המדריך הטוב לומד כמה שיותר מהחניכים שלו, באותם תחומים שהם טובים יותר ממנו, ומעניק להם את מה שהוא יכול להעניק בתחומים שהוא יותר טוב ומבוגר מהם.
אני לא יודע לענות על השאלה איך לשכנע חניכות לא לעבור לסניף הגדול. בעניין זה צריך להתייעץ בצוות ההדרכה בסניף הקטן, ולחפש דרכים לעשות זאת, אם זה אכן חשוב כל כך. ברם, מניסיוני למדתי כי במקום בו מוענקת אהבה גדולה לחניכות ומדריכים ברצון טוב ובכוונה לעשות למענן את מה שמדריכה אמורה לעשות למען החניכות שלה – לעתים קרובות הם מעדיפים דווקא להישאר בסניף הקטן החמים והמשפחתי, ולא לטבוע בסניף הגדול.
כל טוב ובהצלחה