שאלה
שלום,
אני בת 15 ואני רוצה להכנס להדרכה בקרוב, ומאד הייתי רוצה לכנס בסניף חוץ מסויים של בני עקיבא (אני מאריאל) שבמרחק 20-30 דק' הליכה מהבית שלי בערך, אבל הבעיה שלי היא שזה מעורב, ולי אין קשרים עם בנים כ"כ.. ובנוסף ידוע לי שיש 2 בנים מהשבט המקביל לשלי באריאל בנים בשכונה שלי, נכנסים להדריך שם, מה שאומר שבכל שבת אני אלך איתם 20-30 דק'.
מה היית מציע לי לעשות?
תודה מראש.
תשובה
שלום לך,
מתוך הדברים שכתבת ניתן להבין שני קשיים אולם איני מבין על מה הדגש ועל כן אגע בשניהם. הקשיים הם 1. אינך רגילה לסביבה גברית ולכן חוששת להתמודדות עם כך, 2. ההליכה המשותפת לסניף.
אנסה לענות ולעזור-
1. אדם שלא רגיל בסביבת המין השני, לכשיגיע לסביבה כזאת יחוש מתח מקפיא, כך בהתחלה לפחות. אותו מתח הוא טבעי ועל כן יכול להתפתח למקומות טובים ופחות טובים. המקומות הפחות טובים הם חיפוש מתמיד אחר "האסור" בכל סיטואציה, מחשבה תמידית של "למה הוא התכוון במה שאמר", קיפאון מחשבתי ואפילו פיזי, בהלה והתגוננות מתמדת. התופעות האלה מלבד שהם הופכות כל אירוע תמים לאירוע מלא מתח וחרדה הם מתישים ומעייפים ולא ניתן לחיות איתם.
המקומות הטובים אליהם המתח יכול להוביל הם גבולות. כלומר, המתח הטבעי שתחושי ושרבים אחרים חשים הוא אותו גבול טבעי שטבע בנו הקב"ה שמאפשר לנו לשמור על צניעות והפרדה ריאלית ונכונה בין המינים. המתח הזה אסור שיגרום לך לחיות בחרדה ומתח תמידי אלא לחיות בתמימות, רוגע ונינוחות וכאשר אירוע מסוים מותח את גבולות ההלכה או מותח את הגבולות האישיים על המתח הזה להתריע על כך ויותר מכך עליו למנוע זאת מלכתחילה. ההתחלה כמעט תמיד תתאפיין בצורת המתח הראשונה שתיארתי אולם השיגרה, ההסתגלות והמחשבה ממתנים את המתח והשאלה היא לאן המיתון הזה ילך- האם ילך אל הפקרות שבסיסה התעלמות והזנחה של אותו מתח או ילך לאיזון תקין של המתח כפי שתיארתי בתיאור השני.
2. התשובה השניה היא בעצם המשך לראשונה. יש לך חשש אמתי לגבי אותה שהות ממושכת בהליכה לסניף. שוב, השאלה לאן תקחי את המתח שתחושי. יש כאלה שחשים במתח אלא שהוא ממלא אותם אנרגיות דווקא להפר את אותו המתח הטבעי והיפה ומביא אותם לפריצת הגבולות והפגת המתח. מכך ששאלת אני מביו שברוך ה' אינך כזאת ולכן ההליכה המשותפת לסניף תהיה בהתחלה מותחת ולא כ"כ נעימה אך אם תקחי את המתח למקום הטוב שתיארתי אזי תצלח דרכך. בהליכה המשותפת ניתן לדבר על נושאיים "מקצועיים" על הסניף, על ההדרכה, מדיניות הסניף, התמודדות עם חניך בעייתי רעיונות לפעולות ועוד. לפעמים ישנה תחושה של פריצת גבולות בשיחה על חיים אישיים כמו תחביבים, משפחה וכדומה וזה טבעי ונתון לאישיותך הפרטית ולאישיותו של כל אחד ואחד ויכולתך להחליט האם את רוצה בכך או האם לא. לכשעצמו אין בדבר פסול (אולם גם אין עניין לדרבן אליו) כאשר נותנים למתח להישאר ולמנוע מנושאי השיחה לרדת לנושאים אישיים יותר ופורצי גבולות ולכן חשוב בירור הגבולות האישי שלך והכללי של ההלכה.
יש בנו תנועות טבעיות שהקב"ה ברא בנו והם טובות, צריך רק להשגיח שלא נקח אותם למקום מטורף ומוגזם ומנגד שלא נקח אותם אל מקום מופקר. המצב המאוזן הוא להיות מעוברים אך צנועים.
לסיום ברצוני להגיד לך יישר כוח גדול על הרצון להתנדבות שקשה לך באופן ובכל זאת את בוחרת להתמודד בזהירות. זהירות אין משמעותה פחד, חרדה ובהלה משמעותה היא לפקוח עין ולהיות מבוקר. התמודדי לאט לאט ואל תמהרי.
אני ממליץ לקרוא את החוברת החשובה "חברה שלמה" כחלק מהתמודדותך החדשה.
הרבה הרבה בהצלחה,
נטעאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם