הדרכה ביחד עם בנים וחשש להכשל

שלום וברכה.
השאלה ששאלת היא שאלה מרכזית וכבדת משקל מאד. בשאלות מסוג זה, צריך המון שיקול דעת כדי לשקול רווח מול הפסד. רווח כללי ופרטי מול הפסד כללי ופרטי. כל פרט חשוב, ויכול לשנות את התמונה כולה.
באיזה סניף מדובר? מה היא יכולה לתרום לחניכים אותם היא תדריך? מה היא יכולה לתרום לצוות ההדרכה? האם עצם נוכחותה בישיבות המדריכים תתרום לאוירה של רצינות? כמה היא תיבנה מההדרכה? מה ההדרכה תוסיף לאישיותה ובניניה האישי?
לעומת זאת, מה החשש לקשר עם בנים? עד כמה היא מעריכה את עצמה כרצינית בענין הזה? מה יהיה ההפסד לעם ישראל, אם היא תכשל בנושאים אלו?
התשובה המדוייקת יכולה להנתן רק בעצה עם רב או איש חינוך, המכיר אותה אישית את הסניף, החניכים והצוות.
אחרי ההקדמה הזאת, אני יכול רק להוסיף כמה נקודות למחשבה.
כבר חז"ל דנו בשאלה, האם מותר לאדם לחטוא בכדי שיזכה חבירו? האם מותר לי להכנם למצב של חשש חטא בכדי להציל אנשים אחרים? התשובה היא לא החלטית ותלויה בהרבה גורמים. אבל העיקרון המנחה הוא חילוק בין מצב של חשש בלבד שאין הכרח שיקרה, לעומת מצב שבו האדם מוכרח לחטוא. חילוק נוסף הוא כשהחטא הוא חד פעמי והרווח הוא לטווח ארוך.
אני מבין שהיא חוששת שהיא תאלץ להתדרדר בגלל ההדרכה, אין ספק שזה חשש רציני שצריך להלקח בחשבון. אבל צריך לדעת שיש אפשרות נוספת להכנס להדרכה ולא להכשל. להיות חזקים ולסחוף את הצוות אחרינו, לא להשאר אחריו. להוכיח לכולם שאפשר אחרת. אני אישית מכיר מדריכים שנכנסו להדרכה, והיו איתנים וחזקים, ולא פחדו ללכת נגד הזרם בדברים שלא נראו להם.
מדריכה כזאת נותנת לחניכים את הדוגמא האישית החשובה ביותר.
דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שאפשר גם להכנס להדרכה, ואם רואים שהחששות היו מוצדקים, לעזוב. העזיבה תהיה מלווה בשיחה עם החניכים, שתסביר להם את המצב. עזיבה מסיבות אידאולוגיות שווה להרבה פעולות.
חשוב לדעת שכל מדריכה רצינית חשובה למערכת עד מאוד, ביחוד מדריכה שאלו הם ההתלבטויות שלה. ועל כן אפשר במידה ומחליטים שהסניף הזה אינו מתאים, לחפש מקום אחר לתרום בו. כי אסור לאף אחד להשאר בבית אם הוא יכול לעזור לנו.

כל טוב ובהצלחה רבה
שמיר, חברים מקשיבים