הגמרא גורמת להרהורי כפירה

שלום

התורה בכללה היא עץ החיים שלנו. תורה שבכתב היא גזע העץ, והגמרא היא פאר התורה. ´פאר´ הוא ענפי האילן ופירותיו.
לעומת הפאר המפואר בהרבה פרטים וזרדים, ישנו את הגזע שהוא בסיס האילן אך אין בו את היופי שבפארות האילן, בנוף שלו.
התורה שבכתב והאמונה היסודית שלך הם גזע התורה, הם השורש היציב והנצחי, האחד והחזק. הגמרא היא אוסף הביטויים של אותו גזע, של אותו עקרון רוחני של התורה.
לולי פאר האילן, היינו מכוערים כגזע בודד וכרות. לולי פארות האילן ממעל גם השורשים אינם מעמיקים באדמה.
לולי הגמרא וההלכה שלנו, היינו מחוברים לד´ רק ברגש הכללי כמו הדת הנוצרית, ולא בכל פרטי החיים והסתעפויותיהם. היינו חסרים את שורשינו ואת ענפינו.
הגמרא אם כן, היא המכשיר לבירור ההלכה היום יומית, וכהגדרת התו´ס ´יגדיל תורה ויאדיר´ נאמר על השקלא וטריא בגמרא.
בגמרא יש בנוסף לבירור המעשי גם ערך עצמי, עצם העיסוק השכלי הפרטני בפרטי ההדרכה האלוקית בעולם גורם לפאר התורה.
המוח הוא אבר סבוך וחשוך, הוא דורש כלים של בירור על מנת לחיות. אם אנו רוצים שאור ד´ יופיע לא רק ברגש הכללי ולא רק בפן המעשי, אלא גם באבר החשוך והסבוך, שהוא פאר האדם, עלינו להכניס את שכלנו לעולמה של הגמרא.
הגמרא לא באה להוכיח את המסקנות בצורה מוחלטת אלא להאדיר את העיסוק השכלי בעקרונות האלוקיים של תורה שבכתב, שבגזע העץ.
יכלו האמוראים לומר רק מסקנות, אך הם שיתפו אותנו בהארת השכינה בשכל האנושי, בלימוד הגמרא.
לכן אל תחששי מכך שניתן לפרוך הרבה מהוכחות הגמ´ בכל מיני מצוות, שהרי הגמ´ אינה באה להוכיח פילוסופית בעיקר אלא היא באה לעסוק בדברי תורה, להאיר את המסקנה הידועה כבר ברוח הקודש באופן של שקלא וטריא שכלית. אם כך לומדים, זוכים למה ששמעתי מהרב שפירא זצ"ל- ´שכל של תורה´. הארת השכינה בשכלנו הסבוך ובחשוך. הגר"א זכה לכך, הוא זכה לגילוי מלאך שהציע לו ללמדו כל התורה כולה, אך הוא סירב משום שרצה לגלות את אור התורה באורחות השכל האנושי הסבוך בעצמו.

כל טוב