שאלה
בס''ד
מה ההיגיון בסברת הרמבן שאיסור נגיעה הינו מדרבנן(שמא יבואו לידי חטא) ולא מדאורייתא כרמבם שעצם הנגיעה אסורה אף ללא ביאה?א. אם נאמר שחושש לביאה והרי כבר גזרו על הייחוד!
ב.ואם נמצאים ברחוב כך שאין חשש ביאה מדוע יהיה איסור נגיעה לשיטתו?
תשובה
שלום
השאלה היא האם 'לא תקרבו' הוא איסור תורה על הביאה או איסור אפילו על הקירבה
כל טוב