שאלה
בס"ד
צהריים טובים לכבוד הרב
בבין המצרים שלחתי לך שאלה ורציתי בבקשה לקבל הבהרררה..
אתמול ישבנו בשכונה וחברה שלי הראתה לנו מהפלא' שלה מופע סטנד-אפ וצחקנו וזה היה שעה ומשהו נראה לי והיו גם שירים באמצע והשתדתי לא לשמוע רציתי לשאול אם היה מותר לראות מופע סטנד-אפ בבין המצרים??וצחקנו (וראיתי למרות שהייתה לי תחושה שאסור)
תודה!
תוכן התשובה
שלום ליאת,
מפגש חברים שנפגשים בבין המצרים רק למען צחוק כמו שתארת הוא בוודאי אסור, כמו שאת הרגשת בעצמך פשוט לא שייך. כדאי לך בהקשר גם של השאלה הקודמת לנסות להתחזק בכוחות הפנימיים שלך ולהתמקד ברצונות הבאים לידי ביטוי בשאלות שלך לצמוח מבחינה רוחנית. הייתי מתחיל בכך שלא תשתתפי עם החברות שלך לראות סטנד אפ גם במשך כל השנה. זה אומר שאסור לצחוק - חייבים לצחוק - אבל גם זה במסגרת שבסופו של דבר עוזרת בתווך הרחוק בצמיחה הנפשית.
בברכה, דוב ברקוביץ
התשובה התקבלה מהרב דב ברקוביץ
בתאריך כ"ט תמוז ה'תשס"ט
ההבהרה שכתבתי פעם קודמת:
בהתחלה ישבנו בשכונה סתם דיברנו וזה וסתם פתאום חברה שלי הפעילה את זה בפלא' שלה ואז ראינו.לא נפגשנו במיוחד בשביל זה לא ידעתי בכלל שהולכים לראות את זה.
ולגבי מה שכתבת לי שאני לא אלך עם חברות לסטנד-אפ במשך כל השנה מה לא הבנתי למממה??
יום טוב ותודה..!
תוכן התשובה
שלום ליאת,
תודה על שאלתך החוזרת. זה נותן לי הזדמנות להסביר בצורה יותר ברורה מה התכוונתי בתשובה לשאלתך הראשונה.
א. אין חובה להסתובב בשלושת השבועות בפנים עצובות וחמוצות. ולמעשה אנו ממשיכים באופן כללי את החיים שלנו בהם השמחה הנה יסוד בסיסי של הקיום של הנפש היהודי. אלא שאם נחשוב רגע על אדם, לא עלינו, שהוא אבל על אבא או אימא, יהיה ברור לנו שיש מצבים שפשוט יתרחק מהם כלא נוחים לו מבחינה רגשית, כמפריעים להתמקדות שלו במה שחסר לו. משהו כזה גם נכון בשבועות אלו.
ב. ניקח לדוגמא את מה שסיפרת. כאמור אי אפשר לעצור את זרימת החיים. קבוצה של בחורות (אני מניח שכך היה) נמצאות יחד ואחת מהן מראה לכולן סטנד אפ מצחיק – אין כל בעיה. אבל בואי נחשוב על האדם האבל במצב זה. הוא בוודאי לא יקום וילך או יתחיל למחות. אבל הוא ירגיש שיש גבול להמשך ההשתתפות בהוואי הצחוק. מה שחשוב לדעת בנקודה זו היא שאף רב לא יכול לקבוע מהו בדיוק הגבול בין "זרימת החיים הטבעית" לבין תחושת
תשובה
שלום ליאת,
לא התכוונתי בשום פנים שלהסתכל על סטנד אפ הנו אסור.
ניסיתי לומר, ככל הנראה עדיין לא לגמרי בהצלחה, שיש לאדם לסמן בחייו גבול בין מה שעיקר לבין מה שלא עיקר. אין איסור לשבת ביחד בחבורה בכדי להנות מקטע טוב. אבל זה חייב להיות הלא עיקר בחיים. העיקר צריך להיות לחבר חברות יחד לשם דברים המחזקים והבונים את האישיות של החברות. כל זה תמיד בא עם צחוקים. אבל יש בעיה בחבורה שעושה את הצחוק עיקר ואת השאר פחות חשוב, ולשם כך היא קיימת.
אינני יודע מה בדיוק קורה בחבורה שלך - על זה את צריכה לתת את הדעת בעצמך.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם