שאלה
בהמשך למה שענית לי חן חן על כך אבל תורה היא ואותה צריך אני ללמוד, ובזה יש לי להעיר.
אמנם יפה דרשת לחלק ע"פ דברי הרמב"ן אבל לא אמנע מלחזור על דברי ולומר שזה מתאים לעולם הדרוש וכדומה.
כי להלכה נענה אבתריה דהפוסקים שמפיהם אנו חיים ובנד"ד פוסק יחיד וכל נושאי כליו והב"י והמחבר שתקו והודו (עיין משנ"למ הלכות כלאים פ"ט הי"א, שדה חמד כללי הפוסקים ס"ו סק"א)
רבינו משה בין מיימון שפסק באופן שאינו משתמע לשתי פנים (כידוע במה הוא מדוייק בתכלית הדיוק) שהדאולה תתחיל מביאת המשיח.
סיימת עם הציטוט בסנהדרין וע"ז ובכגון דא מרגלא בפומיה של הרבי מחב"ד שהרמב"ם למד בחייו ובודאי שנפגש עם כל הציטוטים האילה ולא נמנע מלפסוק את פיסקו
ןאת והב בסופה
תשובה
הרמב"ם בהלכות מלכים בפרק י"א הלכה א' כותב שהמלך המשיח עתיד להחזיר מלכות דוד, לבנות המקדש ולקבץ נידחי ישראל וכו', למרות זאת הרמב"ם כותב בפרק יב' הלכה ב' וכל אלו הדברים וכיוצא בהם לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומים הם אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים וכו', ועל כל פנים אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר הדעת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי אגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהם ולא ישימם עיקר, שאין מביאים לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכו'.
עיין בפירוש הרדב"ז :"כיוון שאין דברים אלו לעניין הלכה ולא לקיים עיקר מן העיקרים אין ראוי לדקדק בהם וכו'"
מדברים אלו ניתן ללמוד שדברי הרמב"ם לגבי הגאולה אינם בגדר של פסק הלכה למעשה אלא הם בגדר של דברי אגדות ומדרשות.
מיכאל ברום