האם צריך להתחבר לתפילה

שלום לך,

חז"ל אמרו לנו "איזוהי עבודה שבלב זו תפילה".
כלומר עיקר התפילה היא הלב.
התפילה צריכה לצאת מעומק הלב.
התפילה מבטאת השאיפה לנו להיפגש עם הקב"ה
ואת התלות שלנו בו, שאנו זקוקים לו.

עוד מלמדים אותנו חז"ל ש"תפילה ללא כוונה היא כגוף ללא נשמה",
ומסביר בעל התניא(האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד)
שתפילה בלי כוונה ובלי חיבור, היא תפילה פגומה.
אמנם גם תפילה ללא כוונה נחשבת תפילה, ויש חשיבות בזה שהאדם עומד ומדבר עם ה'.
כי עיקר עניין המצוות זה עצם המעשה.

אבל בלי הכוונה הם פגומות,
האדמו"ר הזקן ממשיל זאת בהבדל בין התגלות ה', בדומם שגם שם יש התגלות ה',
לבין התגלות ה' המופיעה באדם, בנשמה.

כך גם תפילה שבלי כוונה היא כמו גוף, זה דומם אבל גם בזה יש מעלה, גם בזה יש התגלות שם שמים.
וכאשר יש כוונה, התפילה מרוממת יותר, וכמו הנשמה שמרוממת את האדם.


לכן,
כמובן שצריך להשתדל כמה שיותר לכוון ולהתחבר לתפילה,
כי כל עיקר התפילה היא הלב.

פעם זה היה יותר קל,
התפילה היתה יותר אישית, וכל אחד היה בוחר את התפילה שלו.
וכמו שאנחנו מתפללים על צרה שיש לנו, כגון אדם חולה, שאנו ודאי מוסיפים רגש וחיבור לתפילה.
והתפילה באה מעומק לבבנו.

אבל בגלל הגלות והצרות שנחתו על עם ישראל, וירידת הדורות,
גם איכות התפילה של כל אחד ואחד ירדה,
לכן עמדו עזרא ובית דינו ותיקנו נוסח קבוע לכל עם ישראל.
תפילה שתהיה תפילה כללית, בשביל כל האומה ושתבטא את הצרכים של האומה,
ושלא כל אחד יתכנס בתוך עצמו ויתפלל תפילה פרטית ואגואיסטית בשבילו ולסביבתו הקרובה.

והתפקיד שלנו הוא להתרומם,
להתרומם לשאיפות הכלליות, לרגישות לזולת,
ולצאת מהאנכיות שלנו.

אני ממליץ לך ללמוד על התפילה,
על מהותה, משמעותה. על הדינים שלה.

ולהשקיע גם בתפילות פרטיות, שיעזרו לך לעורר את הרגש.

בהצלחה,
אלעד
gasner@inn.co.il